דיני וסתות - המשך

למענה הלכתי לשאלות בטהרת המשפחה: 052-3003227

כיצד קובעת וסת?

• קביעות לוסת ההפלגה:
  אשה המקבלת מחזור אחרי מספר ימים קבוע מהמחזור הקודם, אם ראתה 3 פעמים בהפרש ימים זהה, קובעת וסת.
  לדוגמא: אשה שראתה ביום השבת, לאחר 4 שבועות ראתה ביום שני בשבוע, לאחר 4 שבועות נוספים ראתה ביום רביעי בשבוע, ולאחר 4 שבועות נוספים ראתה ביום שישי בשבוע, זוהי בעלת וסת קבוע להפלגה.
  הסבר: כדי שיתקבלו 3 הפרשים זהים, צריך לעקוב אחרי 4 ראיות, שאז נוצרים 3 מרווחים בין הראיות.
  במקרה דלעיל, הואיל וההפרשים היו שווים, 31 יום בין מחזור למחזור (כולל יום הראיה), זו קביעות להפלגה.
  בחודש שלאחר מכן, תחשוש האשה לבוא המחזור רק ביום ראשון (4 שבועות + 3 ימים מהמחזור האחרון שקיבלה ביום שישי) וביום זה חובת בני הזוג לפרוש זה מזה.
  יש להדגיש, שכל קביעת וסת מתקיימת רק כאשר המחזור בא בקביעות באותה עונה, בעונת יום או בעונת לילה[1].
  עונת יום - מהזריחה עד השקיעה. עונת לילה - מהשקיעה עד הזריחה[2].
  
  דוגמאות:
  1. בתשרי קבלה מחזור בבוקר יום ראשון בשבוע, לאחר 4 שבועות בחשוון, קבלה ביום שבת, לאחר 4 שבועות בכסלו, קבלה ביום שישי.
  במקרה זה, עדיין לא קבעה וסת, הואיל ויש לה רק 2 הפרשים שווים.
  אם בחודש טבת תראה ביום חמישי, תקבע וסת.
  [נוח לחשב וסת זו על פי ימות השבוע]
  2. אולם, אם בתשרי קבלה מחזור בליל יום ראשון, ולאחר 4 שבועות בחשוון קבלה מחזור ביום שבת, הפרש זה אינו מצטרף לצורך קביעות הוסת, מאחר ששינתה את העונה בה קבלה את המחזור.
  
  
• קביעות לוסת החודש:
  אשה שראתה שלוש פעמים מדי חודש, בתאריך זהה ובאותה עונה (עונת יום או עונת לילה), היא בעלת וסת קבוע ליום החודש.
  
  דוגמאות:
  1. ראתה בג' ניסן ביום, ואחר כך בג' באייר ביום, ושוב בג' בסיון ביום, קבעה וסת ליום החודש[3].
  2. אולם, אם אחת משלוש הראיות היא בעונת לילה, למשל, אור לג' אייר, אין קביעות לוסת החודש.
  
  
• קביעות וסת הגוף:
  אשה שיש לה הרגשה קבועה אשר בעקבותיה באה הראיה, וראתה 3 פעמים רצופות בעקבות הרגשה כזו, זוהי בעלת וסת גוף קבוע.
  הסבר: ההרגשות הללו אינן "הרגשות" חמורות של פתיחת מקור או זיבת דבר לח, אלא הרגשות גופניות, כמו כאב ראש, כבדות ברגליים, כאב בטן מסוג מיוחד וכדומה. ההרגשות הללו, אם באות זמן קבוע לפני המחזור, קובעות וסת.
  יש לציין, שלעיתים נשים חשות בהרגשות הללו מדי פעם, אולם, רק כאשר הרגשה כזו באה לאחר 25 או 26 יום וכדומה, אז מופיעה הראיה בעקבות ההרגשה. גם זו בעלת וסת גוף קבוע למספר הימים המינימלי ולהרגשה.
  
  דוגמאות:
  1. הרגישה ביום יג' ניסן בבוקר כאב ראש, ובלילה, ביד' ניסן ראתה. אחר כך, באייר, הרגישה ביום י' אייר ביום וראתה בלילה, ביא' אייר. לאחר מכן הרגישה בלילה, אור ליב' סיון וראתה ביום, ביב' סיון, הרי היא בעלת וסת גוף קבוע.
  הערה: אף על פי שחלק מההרגשות היו ביום וחלקן היו בלילה, מאחר שההפרש בין ההרגשה לבין הראיה שווה, קובעת וסת[4]. בכך שונה וסת הגוף משאר וסתות, התלויות דוקא בראיה באותה עונה.
  2. אשה שמדי פעם רואה כתם הקטן מגריס ועוד, שאינו אוסר אותה, אבל כשרואה כתם 27 יום לאחר המחזור, מקבלת מחזור ביום שלמחרת.
  אם ראתה כתם ביום ו' ניסן, ולמחרת בז' ניסן ראתה מחזור. אחר כך ראתה כתמים במהלך חודש ניסן ולא נאסרה, וביום ח' אייר ראתה כתם ולמחרת בט' אייר קבלה מחזור, וכן בסיון, ראתה כתם שאינו אוסר, וביום ז' סיון ראתה כתם ולמחרת, בח' סיון קבלה מחזור, קבעה וסת הגוף לכתמים, לכתם הבא 4 שבועות לפחות אחר המחזור, וחוששת לכתם שתראה אותו מתאריך ו' תמוז והלאה. אם תראה כתם, צריכים לפרוש בני הזוג ביום שלמחרתו.
  
  גם אם לא הצליחה האשה לקבוע לעצמה זמן מוגדר של הרגשות הגוף ביחס לתחילת הראיה, ראוי שימנעו בני הזוג מתשמיש אם מרגישה שהראיה עתידה להתחיל בקרוב.
  
  

סוגי וסתות התלויות בזמן

קביעות המופיעה בהתאמה לזמן או לתאריך מסוים, שרואה האשה ברציפות ובסדר קבוע (ובאותה העונה, עונת יום או עונת לילה).

• וסת הפלגה: הפרש ימים שווה בין ראיה לראיה.

בארבע ראיות שביניהן הפרש ימים זהה - נקבע וסת הפלגה (בדוגמא: הפלגת 28 ימים)[5].

• וסת החודש: ראיה ביום קבוע בחודש העברי. 

בשלוש ראיות באותו תאריך בחודש העברי - נקבע וסת לאותו תאריך בכל חודש (בדוגמא: ה' בחודש)[6].

• וסת הדילוג - בחודש/להפלגה: ראיה בתאריך או בהפלגה המשתנים בצורה עקבית.

בארבע ראיות המשתנות בצורה קבועה - נקבע וסת הדילוג ליום בחודש. ויש הסוברים שכבר בשלוש ראיות כאלו נקבע וסת דילוג ליום בחודש[7].

בארבע ראיות המשתנות בהפרש קבוע - נקבע וסת הדילוג להפלגה. ויש הסוברים שרק בחמש ראיות כאלו נקבע וסת דילוג להפלגה[8].

• וסת דילוג חוזר: דילוג המשתנה על פני מספר חודשים.

בשלושה מחזורי ראיה קבועים - נקבע וסת דילוג חוזר. וסת זה יכול להיות לפי יום בחודש או לפי הפלגה[9].

 [1] שיטה זו היא המוסכמת על רוב הפוסקים. יש לציין ששולחן ערוך הרב (יורה דעה, סימן קפט, סעיף יג, ס"ק לו) פוסק כשיטת הרמב"ן, שיש קביעות לוסת ההפלגה גם במספר שווה של עונות (ועיין שבט הלוי, סימן קפט, סעיף יג, אות א).

[2] חלוקת העונות היא לפי זריחת השמש ושקיעתה, וממנה מושפע טבע הגוף והוסתות (חוות דעת, סימן קפד, ס"ק ה; מובא בפתחי תשובה, סימן קפד, ס"ק י).

[3] יש לציין שבחודשים אלו, ההפלגה בין ראיה לראיה אינה זהה, מאחר שחודש ניסן הוא בן 30 יום ואייר בן 29 יום, לכן, אף על פי שאין הפלגה קבועה, קובעת וסת ליום החודש.

[4] שבט הלוי, סימן קפט, סעיף יט, אות י, ד"ה וסת.

[5] שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ב. קביעות דומה היא וסת השבוע הנקבעת בשלוש ראיות ביום קבוע בשבוע בהפרש שבועות קבוע (לדוגמא: שלוש ראיות ביום רביעי בבוקר כל 5 שבועות). בראיה הרביעית הזהה קובעת במקומו וסת הפלגה וחוששת לפיו (שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ו. פתחי תשובה, שם, ס"ק ד).

כדי להמנע מטעויות בספירה, מומלץ שלא לספור את הימים שבין הראיות, אלא ע"י מספר שבועות וימים (למשל, הרואה ביום ראשון ושוב ביום רביעי לאחר שבועיים, הפלגתה תרשם כ- 2 שבועות + 3 ימים).

[6] שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ו.

[7] שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ז. למעשה, לאחר שלוש ראיות (בדוגמא: יז תמוז) חוששת לשלוש עונות ככל בעלת וסת שאינו קבוע, ובנוסף חוששת גם לדילוג (בדוגמא: יח אב). דרכי טהרה, פרק ז, סעיף מז; שבט הלוי, סימן קפט, סעיף ז, אות ד.

[8] שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ה; ש"ך, שם, ס"ק ח; דרכי טהרה, פרק ז, סעיף נד; שבט הלוי, סימן קפט, סעיף ה, ש"ך, ס"ק ח.

[9] שולחן ערוך, סימן קפט, סעיף ח; ט"ז, שם, ס"ק י. ובאותו האופן ביחס לדילוג חוזר בהפלגה (תורת השלמים, סימן קפט, סעיף ה, ס"ק ח.