מבית המדרש

בכל סיטואציה/תקופה/שייכות לחברה וכדו' יש לאדם שתי בררות שייכות: 1. על ידי התבוננות מהצד. 2. להכנס לתוך הדבר. כדי להיות חלק ממשהו אין אפשרות לעמוד מהצד ומאידך כדי לא להינזק חובה לעמוד מהצד. בתקופה שלפני המבול נוח בחר לעמוד מהצד וכך ניצל, בתוך התיבה ולאחר היציאה ממנה נוח היה כל כולו בתוך. לדור של מגדל בבל היתה שפה אחת, מה שאפשר להם להבין אחד את השני ולהיות בתוך, הם ניצלו את הכוח הזה לרעה והרשיעו, התיקון של דור הפלגה היה לבלבל את שפתם ובכך לפרק את השייכות השלילית. על האדם לדעת שכאשר הוא בוחר לעמוד מהצד תתפתח אצלו עין ביקורתית וכאשר הוא בוחר להיות חלק מ הוא מפתח עין שמתמזגת עם החברה בה הוא נמצא. אחד הגורמים הראשיים לעמוד מהצד ולא להיות חלק מ זו מידת הגאווה. ההסתכלות מלמטה למעלה מונעת מהאדם להיות שותף מלא.. שבת שלום!

צדקותו של נח הועילה לו להנצל מגזירת המבול אך מציאת החן של נח הועילה לו להיות האדם שישקם את היקום. נח מצא חן בעיני ה' משום שהוא הראשון שהחליט להתמודד עם קללת האדמה ומתוך הקללה להצמיח ברכה. עשרה דורות שעד נח למדו לחיות לצד האדמה המקוללת, נח בחר להפוך את הקללה לברכה. עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" - דוקא מתוך הצרה תצמח הישועה. לאחר היציאה מהתיבה נח מפספס את ההזדמנות ומנצל את הקשר לאדמה לטובתו הפרטית ובכך נעשה חולין. אברהם לעומת זאת לאורך כל הדרך נשאר נאמן למשימה ומקדם את העולם.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

אנו חיים בעולם שמדבר הרבה על מימוש עצמי. ההבנה הרווחת היום שמימוש עצמי היא תנועה מהפנים לחוץ - מציאת נקודה פנימית שבעזרתה אנו מאירים את העולם. מנח אנו למדים שהתנועה היא מהחוץ לפנים - דווקא עשייה של החובה הפשוטה שלנו כלפי משפחתנו, כלפי החברה וכלפי הבורא היא זו שתביא את האדם למימוש עצמי!

בפרשת בראשית אנו רואים שמקום יצירתו של אדם הראשון היה מהר המוריה ממקום המזבח ועוד מלמדים אותנו חז"ל שאדם הראשון הקריב שור פר וקורבנות לה'. גם קין והבל הקריבו על מזבח אביהם. מזה אנו רואים שהמקדש והמזבח הם שורש העולם. בפרת נח אנו נחשפים לביטוי חדש "ריח ניחוח" המבטא קבלת הקורבן על ידי הקב"ה במדרגה גבוהה אשר יש רק לישראל.

דור המבול חטא בעוון גזל. גזל משמעותו פרוד הפך האחדות. מלבד זה שהגזלן מקלקל את העולם בפן החברתי הוא גם כופר בבורא בכך שהוא חושב שיש טעות והחפץ שניתן לפלוני שייך אליו. השהות של נוח ובניו בתיבה באה ליצור עולם חדש, עולם של חסד! . משום כך נצטוו נח ובניו לדאוג לכל הבע"ח ולתת להם את מזונם בזמן, וברגע שמשהו קטן השתבש, מיד נח שילם את המחיר, משום שכל פגיעה קטנה עלולה ליצור פגם ביסודות של העולם דור הפלגה בשונה מדור המבול היו אוהבים זה את זה ועל אף שאהבה זו נולדה מהרצון לכפור בבורא מכל מקום עצם העובדה שהיו מאוחדים ואוהבים, דבר זה היה בו די כדי להגן עליהם מפני כליה. המושג "שלום" הוא מושג פנימי ולא חיצוני. פעמים יתכן שהאדם יעשה פעולה שכלפי חוץ היא נראית הפך השלום, כמו שחיטת בע"ח, הריגת מחבל שסיים את "מלאכתו" והוצאת אדם לסקילה בזמן שיש סנהדרין, אך כל זה רק מבחינה חיצונית ומבחינה פנימית מעשה זה מביא הרבה שלום לעולם!!

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

המבול מכונה 'מי נוח' משום שנוח לא מתפלל על דורו. כניסת נוח לתיבה הצילה את נוח הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית. מאדם שמתרכז במשפחתו בלבד הפך נוח להיות האדם הכי אכפתי בעולם. אדם, עם כל צדקותו חייב שדעתו תהיה מעורבת עם הבריות. פעמים גם אם נשלם מחיר רוחני, עלינו להיות מעורבים בדעת הבריות ולשלם את המחיר. גם כאשר דעתנו מעורבת עם הבריות עלינו לשמור על עמוד שדרה חזק ולא להגרר. חובתנו לשנוא את הרע ולאהוב את הטוב, לדעת מה כן ומה לא ומתוך הכרה זו לבוא ולהתקרב אל הבריות.

הועבר בזום, חשוון תשפ"א.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

לאחר המבול חיי האדם התקצרו. חיים קצרים מכריחים את האדם להיות תכליתי וענייני. אין זמן להימרח ואין זמן להתקשקש. יצר הרע מגיע לאדם משעה שננער ממעי אמו, משמעות הדברים היא שאין מצב ניטרלי, כל החיים מתחלקים לשתי קטגוריות – טוב ורע ועל האדם מוטלת החובה להתבונן בכל פעולה לאיזו קטגוריה היא שייכת ובהתאם לכך לפעול.