מבית המדרש

השופטים המלך והנביא היו סמכויות שבא לשמור על הגבולות הברורים ולהוביל את האדם והעם בדרך ישרה. מקורות הסמכות האלו התרופפו עד שהיום אין להם זכר ומתוך כך גם הגבולות היטשטשו. הציווי תמים תהיה עם ה' אלוקיך משאיר את האדם מחויב לבוראו גם כאשר כל סמכויות הכוח נעלמו ואינם. חובתנו לדבוק בציווי זה כדי ללכת בדרך סלולה וישרה מבלי לנטות ימין ושמאל

צריך להיות תמים אבל לא סתם תמים, אלא תמים עם ה' אלוקיך. תמימות אינה טיפשות ופעמים שאדם יכול ללכת עם ראש בקיר והמסתכלים מן הצד יאמרו שהוא לא נורמלי וטיפש. אין זה רצון ה'! ויש בכך אפילו חילול ה'! אין בעיה לעשות דברים שאנשים לא מבינים אבל להיראות טיפשים זה איסור! כדי שנדע ונכיר את הגבול שבין צדיק לצדיק הרבה, למדנו שעלינו ללכת על פי התורה, למדנו שעלינו לשמוע לדברי חכמים ולמדנו שאסור לנו לפגוע בזולת. אם נשתמש בשלושת הכלים הללו אין ספק שהגבול יהיה לנו ברור מאד!

פרשת שופטים - סמכות השופטים נובע ממקור המקדש סמכות ההנהגה בישראל מכח המקום אשר יבחר ה' השפעת השכינה והופעת הנהגת ה' בעולם משפיע על כלל ישראל ועל כל יחיד ויחיד במצוות הפרטיות. בפרשת כי תצא מחנה היוצא מלחמה מקביל למחנה לוויה וקודשת המחנה ודיניה נלמדים מהפרשה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

חובתו של האדם להיזהר לא לגרום לרפיון אצל הזולת, הן במלחמה והן בשאר עניינים. גרימת רפיון יכולה לבוא גם מתוך טענה של "לשם שמים". חובתו של האדם להתבונן במבט כללי ומתוך מבט זה לשפוט ולהכריע האם המציאות רעה או טובה ואם היא טובה חובתו להיות שותף גם אם יש מעט רע. פעמים שהרצון לגרום לרפיון אצל הזולת בא כדי להוריד מעצמנו תביעה רוחנית. אסור לפחד מתביעות רוחניות, תפקידנו לשאוף למעלה למעלה. סדר החיים מורכב מפרט וכלל, תפקידו של האדם לתקן ולשכלל את הפרט מתוך מגמה להדבק בכלל. כאשר כל מגמתו של האדם לזכות את הרבים מעלתו גדולה מאד ושכרו הרבה מאד.

בפרשה מופיעה בתפקודי ההנהגה של עמ"י, ובתוכם הנביא. תפקיד הנביא הוא להיות אדם חפשי שלא משועבד למלך ולמתוח ביקורת על המלך כשצריך. הנביא קשור בקשר אדוק עם המלך וממילא כשאין נבואה - אין מלכות.

איסור 'בל תשחית', כשם שחל על דברים גשמיים, ק"ו שחל על דברים רוחניים. אנו עומדים בר"ח אלול, חודש בו אנו צריכים להתאמץ ולתקן את עצמנו ליום הדין. אם נמקד את המחשבה שלנו באמת נוכל לנצל את הזמן לדברים טובים, להתגדלות ברוחניות, למעשים טובים לזולת, תרומה לקהילה וכו'. גם לאחר מיקוד המחשבה, עלינו לדעת שאם לא נקום ונעשה מעשה, אם נחכה שמישהו אחר יזיז את העגלה, במקרה הטוב התוצאה תהיה שנשאר במקום ובמקרה הפחות טוב נמצא את עצמנו כמה צעדים אחורה. התעלות בקודש אינה באחריותו של איש מלבד אדם אחד – האדם עצמו!

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

הקשר בין מצוות מינוי המלך בישראל לתהליכים ולתשובה המיוחדת של חודש אלול.