מבית המדרש

לוט מוכר לנו כאדם רשע. מתוך התבוננות בפשט התורה איננו מוצאים מעשים רעים המיוחסים ללוט מלבד הבחירה שלו לגור בסדום. ההליכה עם אברהם מעידה על רצונו להתעלות וללמוד מהצדיק. מה היתה התכונה השלילית של לוט עד שאפילו הקב"ה סילק את שכינתו מאברהם כל זמן שלוט היה לידו? שבת שלום!

בכל סיטואציה/תקופה/שייכות לחברה וכדו' יש לאדם שתי בררות שייכות: 1. על ידי התבוננות מהצד. 2. להכנס לתוך הדבר. כדי להיות חלק ממשהו אין אפשרות לעמוד מהצד ומאידך כדי לא להינזק חובה לעמוד מהצד. בתקופה שלפני המבול נוח בחר לעמוד מהצד וכך ניצל, בתוך התיבה ולאחר היציאה ממנה נוח היה כל כולו בתוך. לדור של מגדל בבל היתה שפה אחת, מה שאפשר להם להבין אחד את השני ולהיות בתוך, הם ניצלו את הכוח הזה לרעה והרשיעו, התיקון של דור הפלגה היה לבלבל את שפתם ובכך לפרק את השייכות השלילית. על האדם לדעת שכאשר הוא בוחר לעמוד מהצד תתפתח אצלו עין ביקורתית וכאשר הוא בוחר להיות חלק מ הוא מפתח עין שמתמזגת עם החברה בה הוא נמצא. אחד הגורמים הראשיים לעמוד מהצד ולא להיות חלק מ זו מידת הגאווה. ההסתכלות מלמטה למעלה מונעת מהאדם להיות שותף מלא.. שבת שלום!

פרשת האזינו נקראת שירה על אף הדברים הקשים הכתובים בה משום שהיא מחנכת אותנו להתבונן על הנהגת הבורא בצורה נכונה. חוסר הבנה של מציאות הרע בעולם מפתחת באדם כעס פנימי על הקב"ה, כעס שפועל כארס של נחש ומכלה כל חלקה טובה. כאשר האדם יתבונן על הנהגת ה' בעולם בצורה נכונה כח המציאות תאיר לו פנים וחייו השתנו מן הקצה אל הקצה. יום הכיפורים הוא יום בו נמחלים עוונותיו של אדם אולם כדי שנפיק את מירב התועלת מניקוי העוונות חובתנו לבנות השקפה נכונה על הנהגת הבורא ומתוך כך לצאת לדרך חדשה. שבת שלום וגמר חתימה טובה!

כדי לעבור תקופות מורכבות האדם חייב להיות מלא בתקווה שהתקופה הקשה תעבור. כדי להרגיש את התקווה הזו זקוק האדם להישען על משהו יציב. פעמים שתחושת היציבות תבוא דרך בשר ודם אך ביכולתו של האדם ליצור תחושת יציבות כשהוא יצליח להמליך את הקב"ה עליו ולהרגיש את ה"עמו אנכי בצרה". עבודת ראש השנה היא המלכת ה' עלינו, המלכת ה' משמעותה לחוש קרבת אלוקים. תשובה בימים אלו משמעותה לשוב אל הבורא, להשיב אל הלב את הידיעה שהקב"ה מלך עלינו. מתוך התחושה הזו כל הקשיים יהפכו לאתגרים, האדם יהיה מלא בתקווה והתקווה תביא אותו לעשייה מרובה שתאפשר לו לעבור את התקופה הקשה ולהבנות ממנה. שבת שלום ושנה טובה!

יסוד מצוות ביכורים היא הכרת הטוב לבורא על שהביאנו אל הארץ המובטחת. מידת הכרת הטוב יקרה היא מפז והדבק במידה זו רואה ברכה בכל עמלו ולעומת זאת הכופר בטובה חייו מלאים מרורים. שורשה של מידת הכרת הטוב מקורה במידת ענווה ושורשה של כפירה בטובה היא מידת הגאווה. אדם שחי בתחושה שמגיע לו לא ידע להכיר טובה לעומת אדם שחי בתחושה שלא מגיע לו יתפעל ממי שעושה עמו טובה וידע להכיר לו טובה. ככל שנתחזק במידת הכרת הטוב כלפי הסביבה כך תתחזק מידת הכרת הטוב כלפי הבורא וקיום המצוות לא יעשה ממקום של מכריחים אותי אלא ממקום של פריעת חוב לנותן הטובה ומתוך כך נצליח לקיים את המצוות בשמחה ובטוב לבב. שבת שלום!

מצוות השבת אבדה מלמדת על השייכות התמידית שיש בין הבעלים לבין האבדה. חז"ל מדמים את הקשר בין איש לאשתו לבעל שמחזר אחר אבדתו ומכאן אנו למדים שגם במצב של ריחוק, כל עוד יש תחושת שייכות הרי שהאבדה תחזור לבעליה. גם את הקשר בין הקב"ה לישראל חז"ל מדמים לאבדה שהקב"ה מחזר אחריה. בימים אלו חובתנו לדעת שהקב"ה מחזר אחר אבדתו ותפקידנו לשוב אליו. כדי לשוב בתשובה עלינו להבין שני דברים: 1. להיות מודעים איזה חלק הלך לאיבוד. 2. לדעת שלעולם הקב"ה לא מתייאש מאתנו ואנו בניו של מקום. שבת שלום!

השופטים המלך והנביא היו סמכויות שבא לשמור על הגבולות הברורים ולהוביל את האדם והעם בדרך ישרה. מקורות הסמכות האלו התרופפו עד שהיום אין להם זכר ומתוך כך גם הגבולות היטשטשו. הציווי תמים תהיה עם ה' אלוקיך משאיר את האדם מחויב לבוראו גם כאשר כל סמכויות הכוח נעלמו ואינם. חובתנו לדבוק בציווי זה כדי ללכת בדרך סלולה וישרה מבלי לנטות ימין ושמאל

פרשת ראה פותחת בשתי אפשרויות ברכה או קללה. הליכה בדרך התורה היא ברכה גדולה ולהפך קללה. חובתו של האדם לדעת שתודעתו ומחשבותיו מושפעות באופן ישיר מהסביבה בה הוא בחר לחיות ומשום כך חובתו של האדם להתרחק מהשפעות שליליות ולדבוק בהשפעות חיוביות. שבת שלום!

תחושת כוחי ועוצם ידי טומנת בתוכה שתי סכנות. 1. חוסר מחויבות לבורא. 2. עשייה רק בגבולות היכולת של האדם. לעומת זאת הידיעה "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל בראש ובראשונה מחזקת את תחושת המחויבות לבורא מחד ומאידך מביאה את האדם להרבה אומץ לעשות דברים מעל כוחו. שבת שלום!

משה רבנו מנסה בכל כוחו להכנס לארץ אך נענה בשלילה. תשוקתו של משה להכנס לארץ באה מתוך הבנה שהדרך להראות את טוב ה' בעולם היא דווקא דרך ישיבת ישראל בארצו ופיתוח הארץ על ידי ישראל. קיום מצוות מביא את האדם לגלות את הטוב האלוקי בעולם ברוחניות ובגשמיות. גילוי זה יבוא בשיאו כשישראל מקיימים את המצוות דוקא בארצם. המחשבה ששמירת תורה ומצוות גוזרת על האדם חיי עוני וייסורים יש בה חילול ה' גדול, ההפך הוא הנכון, הדרך היחידה לגלות את העונג והשלווה האמיתית באה רק מתוך ההבנה שהטוב נמצא במסלול של שמירת התורה וקיום המצוות, מתוך הבנה זו ומתוך סגנון חיים כזה אנו נעשים אור לגוים עד שכולם יאמרו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". שבת שלום!

פרשת דברים זכתה לכינוי 'פרשת התוכחה'. התבוננות בפשט הכתובים מלמדת אותנו שהחטאים היחידים עליהם משה מוכיח הוא חטא המרגלים וחטא המעפילים שהוא תוצאה של חטא המרגלים. התבוננות עמוקה ברגשות החוטאים מלמדת שהיחס החמור לחטא בא על אומרם "בשנאת ה' אותנו'. אדם יכול להסתובב בתחושה שהקב"ה שונא אותו, משום שהוא כביכול מרגיש שהקב"ה מתנכל אליו 'ומחפש' אותו. היחס של הבורא אלינו הוא יחס של אהבה ללא גבולות, ככל שנתחזק בהבנה שאנו אהובים על המקום נתרחק מתחושת שינאה. תחושת שנאה היא הגורם לחורבן. הבכי של ליל תשעה באב הפך לבכייה לדורות ומאז ועד היום השנאה היא הגורם העיקרי לגלות ולפרעות קשות כנגד האומה. שבת שלום!

הרבה גורמים יש לכעס. אחד הגורמים העיקריים היא התחושה שנעשה לנו עוול. כאשר האדם יבחן את המציאות מנקודת מבט הלכתית הוא יראה שפעמים רבות תחושת העוול אינה מוצדקת. ההכרה הזו מנמיכה את סערת הרגשות שנתון בה האדם והכעס ילך וידאך . גם ביחס לקב"ה אנו יכולים לפתח תחושה שנעשה לנו עוול, אך על האדם לדעת שאין לבריאה כלום אצל בוראה. האדם דורש מהסביבה ומבוראו שיתנהגו אתו לפנים משורת הדין, דרישה זו היא אחד הגורמים הראשיים לכל תחושות הכעס שעוטפות את האדם לאורך מסלול חייו. ככל שנבין שהדרישה שילכו אתנו לפנים משורת הדין הזו אינה לגיטימית וככל שנבין שלא נעשה אתנו עוול, התחושות השליליות יהפכו לשלווה ורוגע. שבת שלום!

השבטים מבזים את פנחס והאומות מבזים את ישראל כאשר הם הגיעו למצב שאין להם מה לומר ונסתתמו טענותיהם. אדם מתדרדר לשיח מבזה כאשר הוא מרגיש חלש ונואש או כאשר הוא לא מעריך את דעותיו ומחשבותיו וכדי להחשיבם הוא צריך להשפיל את מחשבותיו ודעותיו של הזולת . חובתנו להיזהר ממקום של ביזוי ועלינו לדעת שכאשר אנו מתדרדרים לשיח מבזה זה סימן שאנו מרגישים מאוימים ולא מוערכים. אל לו לאדם להתכבד בקלון חברו, להפך אומרים חז"ל: איזהו מכובד המכבד את הבריות. איננו צריכים לבסס את ערכנו על ידי הנמכתו של האחר אלא להעריך את מה שאנו עושים וחושבים משום שדברים אלו הם בעלי ערך מצד עצמם. ככל שנעריך את הדרך שלנו לא נזדקק לבזות את האחר ודעתנו ומחשבותינו ישמעו ויתקבלו יותר. שבת שלום!