מבית המדרש

פרשת בחוקתי עוסקת בעיקר בשכר ועונש בברכה ובקללה. הקללה היא תוצאה של הליכה עם הקב"ה בקרי כלומר בדרך עראי. אנו יכולים לחיות את חיינו הבהמיים לצד קיום מצוות הבא מתוך עראיות ומאידך אנו יכולים לבחור חיים שיביאו אותנו למציאות של "והתהלכתי בתוככם". לחיים כאלו ניתן להגיע רק מתוך הבנה שקיום מצוות ועיסוק בתורה הם הכרח, הם מקור חיותנו ומבלי הם אין לנו חיים. בפרשתנו לא מופיע שכר בעולם הבא משום שעיקר עיסוקנו הוא לחיות ולהתברך בעולם הזה. הברכה הגדולה היא לזכות בחיי עולם הבא כבר בעולם הזה.... שבת שלום!

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

בברכה לשומרי השביעית יש מדרגות. המדרגה הגבוהה שייכת לאנשים שכלל לא דואגים אלא בטוחים שהברכה האלוקית תתקיים, אולם יש כאלו שעד שלא רואים בעיניים הם מתקשים להאמין. לעומת הבוטחים שמתברכים בברכה איכותית, אלו מתברכים בברכה כמותית. המעכב הגדול של הבטחון והשלווה היא הדאגה ממה יהיה. על האדם לדעת למצוא את האיזונים הנכונים בין חיי ההווה לחיי העבר והעתיד. איזונים נכונים יביאו לנו הרבה שלווה בחיים מחד ותכנון עתיד נכון מאידך. שבת שלום!

עם ישראל קנוי לקב"ה בקנין הגוף. כל כולו מוקדש לאלוקים. משמעות הדבר שאנו בעלי מעלה וחובתנו לשמור על המעלה הזו. כאשר אדם לא שומר על המעלה הוא מחלל את עצמו ובכך גורם גם לחילול ה'. גם בתוך עם ישראל יש מעגלים ועל כל אחד לוודא באיזה מעגל הוא משמש כבעל מעלה. משמעות הדבר, שתידרש ממנו זהירות יתר, להיות מוסרי יותר, ערכי יותר, נעים לבריות יותר. כדי לשמר את המעלה על האדם לבדוק שני דברים, ראשית עליו לבדוק האם במעשיו הוא נקי כלפי ה' ולאחר מכן עליו לבדוק שהוא נקי גם מישראל. אנו לא עושים דברים כדי שיגידו עלינו דברים טובים, אבל אנו כן צריכים לבדוק מה הבריות אומרות עלינו כדי לדעת האם המעשים שלנו הם מעשים טובים. ובמילים אחרות "מה הבריות אומרות עליו" אינה מטרה אלא אמצעי, אמצעי הבודק האם אנו בכיוון הנכון. השבת והמועדים הם זמנים של התעלות, זמנים נעלים שבהם המפגש שלנו עם אלוקים הוא מפגש קרוב יותר. בזמנים אלו עלינו לשמור על מעלת הזמן ולמשוך את המעלה שרכשנו בימים אלו גם לשאר ימות השבוע. וכך נזכה לקדש שם שמים ברבים!! שבת שלום!

מערכת הזמן מפסח ועד עצרת זו מערכת של בניית עצמאות שמתחילה בעצמאות בסיסית יצאיה מעבדות לחרות ומסתיימת בעצמאות רוחנית אותה קיבלנו במעמד הר סיני בחג השבועות. יום העצמאות ויום ירושלים הם זמנים של בניית העצמאות בדורות האחרונים ומשום ימים אלו מצאו את מקומם בתוך ספירת העומר. בניית העצמאות חייבת לבוא לידי ביטוי בשלושה תחומים: 1. יציאה מעבדות לחרות. 2. עצמאות רוחנית. 3. עצמות ארץ ישראלית.

מצוות והדרת פני זקן באה כדי להעצים את הידיעה שהעיקר היא החכמה שמבטאת את הצד הרוחני של האדם ולא הגוף שמבטא את הצד החומרי. יש חכמה שבאה מתוך לימוד התורה ויש חכמה הבאה מניסיון חיים. את שתי החכמת האלו אנו צריכים לכבד ומתוך הכבוד נבוא גם לירא את ה'. הנער מגיב מתוך רגש, מגיב במהירות ללא התבוננות מתוך חשש שמא אם לא יגיב הכל ילך לאיבוד. ניסיון החיים מוכיח שלפעמים צריך לתת לגל לעבור ודוקא חוסר תגובה או תגובה שתבוא מתוך שיקול דעת תביא תועלת הרבה יותר טובה. שבת שלום!

מנהג אשכנז לקרוא בפרשת אחרי מות את ההפטרה של פרשת שמיני, איך זה קשור לכיבוש רפיח?

הפרשה פותחת בציווי "ואל יבא בכל עת אל הקודש..." את אותו ציווי היה ניתן לומר בסגנון חיובי. מספר המצוות לא תעשה גדול בהרבה ממצוות העשה. "הלא תעשה" הוא תמידי ומגדיר את מהות האדם, מצוות עשה הם בחינת אהבה שמביאים להתעלות בקודש. ניסוח של מצוות בסגנון אסור בא לעטוף את האדם במהות של קודש ולהגדיר אותו כנאמן לאלוקיו. נדב ואביהו רצו להתקרב אל ה' אך הם עשו זאת בדרך של פגיעה במסגרת שיוצרת את המהות. חובתנו להתעלות בקודש אך כל הזמן לבחון שאנו בתוך המסגרת ההלכתית של ה"לא תעשה".

הטעם לטומאת המצורע אינו מופיע בכתובים. חז"ל גילו לנו על אלו עוונות באים נגעים כאשר בראש העוונות עומד איסור לשון הרע. התבוננות עמוקה בסיפורי התנך מלמדת אותנו שהצרעת הגיעה כאשר ניסו לערער את מוסד הכהונה או את ההנהגה או לכל הפחות הציבו סימן שאלה על התנהלות ההנהגה העליונה. ביסוד חטא לשון הרע טמונה כפירה על סמכותו הבורא ובנקודה זו מתחברים דברי חז"ל בתורה שבע"פ עם תורה שבכתב. שבת שלום!!

פרשת שמיני פותחת בתיאור של המתרחש ביום השמיני למילואים. התגובות של אהרון ביום השמיני נעות בין הבושה לעזות. יש בושה שלילית שתוקעת את האדם ויש בושה חיובית שמניעה את האדם בזהירות. יש עזות פנים שלישית ויש עזות חיובית. דרך התנהלות אהרון ובניו ננסה להגדיר מהי בושה חיובית ומהי בושה שלילית, מהי עזות חיובית ומהי עזות שלילית שבת שלום!!

"השבת נקרא את הפרשה השלישית מתוך ארבעת הפרשיות - פרשת פרה. הרב מסביר מה עניינה של פרשת פרה, ומה אנחנו לא יכולים להבין בה, בנוסף טעימות מיוחדות מהיוצרות שאומרים לפני הפרשה חלק מקהילות ישראל."

עצבות משתקת היא מידה רעה מאד, אך עצבון שמביא לתיקון יש לו מקום. יסוד זה נרמז לנו בעבודת תרומת הדשן. השמחה היא מידה שחובתנו לשאוף שתהיה נוכחת ביסוד חיינו באופן תמידי ועל כך רומזת התורה בציווי "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". חובתו של האדם להיות שמח במהות ומידי פעם להיות בשברון לב שמביא לתיקון והתקדמות שבת שלום!!

אנו מוצאים בפרשה את הפסוק "כי לא כל הארץ", הרמב"ן בשם הספרא דורש את הפסוק לשייכות עם ישראל לה' ודרך התגלות ה' דרכם. מכירת עבד עברי וסיבת המכירה.

בפרשה אנחנו מוציאם את נושא קידוש ה' וחילולו, הרמב"ם מבאר שלושה כיונים להסבר חילול ה', והיפוכם לקידוש ה'. רש"י והספרי מבארים באופן שונה אץ קידוש ה', וכן בהרחבה במסכת סנהדרין שם מובא בפירוט נושא זה.

צורך קיומי של האדם להרגיש רצוי בסביבה בה הוא גדל. תופעה של אשה סוטה יכולה לבוא פעמים רבות כאשר היא אינה מרגישה רצויה אצל בעלה. חז"ל ביקרו את מי שדורש כבוד אך שיבחו את מי שמכבד אחרים. הכבוד לאחרים בא לידי ביטוי בנתינת הרגשה טובה. ככל שאדם יכבד את הזולת כך יכבדו אותו אך אל לו לאדם לפעול מתוך אינטרס, כבוד הזולת צריך להיות לשם הזולת ומתוך כך גם האדם יזכה להיות רצוי בסביבה שלו.

ערך ושווי הם שני מושגים שונים. ערך הוא דבר מוחלט שאינו משתנה בהתאם לתנאים הסביבתיים לעומת שווי שמשתנה. טבעו של אדם לקבוע את ערכי חייו ביחס לחברה וביחס לנסיבות השונות אולם על האדם לדעת שכדי לממש ערכים, הדרך הנכונה היא לא לבחון אותם ביחס ל אלא להגדיר את המהות ומתוך כך לפעול ולעשות.