מבית המדרש

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

בשונה ממשפט בשר ודם אצל הקב"ה אין אף אחד נענש מעבר למה שנגזר עליו. פעמים שעל אדם תגזר מיתה, אך הגזירה לא תצא אל הפועל משום שהסביבה תסבול מכך. מעשים טובים של אדם הם הפרקליט הטוב ביותר ליום הדין. בכל מקום שמזכירים אשמתו של אדם מזכירים גם את מעשיו הטובים. בעבירות שבין אדם לחברו העונש הוא מידי והאדם יכול לתקן את מעשיו רק מול האדם שפגע בו.

למשה ביומו האחרון חשוב להדגיש לעמ"י את הנקודה שהתורה והטבע הם אחד. אין פער ביניהם, משום שאת שניהם הקב"ה ברא. משה בא לצעוק כנגד המחשבה שהתורה היא סתם רעיונות יפים, אבל צריך לפעמים לפרשן אותה כדי שתתכתב עם המציאות. התורה מתאימה למציאות ולטבע באופן מדויק והם יוצרים הרמוניה נפלאה. חוקי התורה וחוקי הטבע הם אחד וניתן לראות את זה במציאות. רק אחרי המסר הזה משה רבנו יכול להסתלק מהעולם.

שירת האזינו - מתארת את ההיסטוריה והפלאות שה' עשה לעמ"י אלו הנפלאות ועדות הנובעים מתוך המשכן. האם תיאור הגאולה העתידית בשירת האזינו סותרת את הגאולה המתוארת בפרשת נצבים? הגאולה תלויה בתשובה או לא? וזאת הברכה - ברכות השבטים ביחס המקדש.

ביום מותו, משה רבינו קורא לכל עם ישראל להתאסף ומשמיע בפניהם שירה. מדוע? מה החשיבות של השירה הזאת ומה טמון בה?

קטע מתוך שיעורו של הרב אליהו שחור בשפת אמת לפרשת השבוע

התורה מתייחסת בצורה מיוחדת לשירת האזינו, דבר המלמדנו על חובת העיון בה. שירת האזינו כוללת בקרבה את כל התורה כולה, ויש בה מסר עמוק של בטחון ואמונה בה'. משירת האזינו עולה ההבנה שגאולת ישראל עניינה קידוש שם ה', וגם כשישראל אינם ראויים - דווקא ע"י גאולתם תבוא תשובתם.

הגאולה וכן הכפרה ביום הכיפורים אינן תלויות בתשובה. החטאים חיצוניים לישראל וגם כשישראל חוטא עדיין ישראל הוא והנקודה הפנימית שבו אינה נפגעה. יום כיפור פועל על הנקודה הפנימית. אולם כדי שעיצומו של יום הכיפורים יכפר חייב האדם לרצות לעשות שינוי. עצם הרצון מעורר את הנקודה הפנימית הטהורה, גם אם בסופו של דבר הוא יכשל. המעכב הראשי בכפרת יום כיפור הם עבירות שבין אדם לחברו, ללא תיקון חטאים אלו האדם כלל לא יכול להיכנס לתהליך של כפרה. תיקון עברות שבין אדם לחברו הם מעין כרטיס כניסה ליום הכיפורים.