פרשת האזינו - "כי זוכר כל הנשכחות אתה"

בברכת "זכרונות" במוסף של ראש השנה, אנו אומרים "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם".
לא כתוב שה' זוכר הכל, כתוב שזוכר דווקא את הנשכחות. וכי את הזכרונות הוא לא זוכר?!
בפשט ניתן לומר שהכוונה היא שזוכר אפילו את הנשכחות, וכל שכן שזוכר את מה שכולם זוכרים.
לעומת זאת מסבירים על דרך החסידות- ה' יתברך זוכר דווקא את מה שהאדם שוכח, ושוכח את מה שהאדם זוכר.
אדם בד"כ זוכר את המצוות שעשה והמעשים הטובים שלו, ומעדיף לשכוח את העבירות שלו. במקרה כזה הקב"ה יזכיר לו את הנשכחות- העבירות, וישכח את המצוות.
אך יהודי טוב שאינו זוכר את המעשים הטובים שלו, ובעיניו כל עבודתו אינה כלום, אך זוכר את העבירות שלו- "וחטאתי נגדי תמיד" אז הקב"ה שוכח לו את הזכרונות- העבירות, וזוכר לו את שכחותיו- המצוות.
וביאר זאת רבי אהרון הגדול מקרלין על הפסוק  "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה'" (תהילים סו, יח) -שאם האדם זוכר את חטאיו הקב"ה מתעלם מהם. ובלשון הקדמונים "במקום שיש דין (למטה) –אין דין (למעלה), ובמקום שאין דין (למטה) יש דין (למעלה)"
שנזכה להיכתב ולהיחתם כבר בר"ה לספרם של צדיקים וחסידים.