מבית המדרש

במהלך השיעורים הרב עובר בין מקורות רבים בשו''ע מהם לומדים את דיני אמירה לגוי והנאה ממלאכתו.

במהלך השיעורים הרב עובר בין מקורות רבים בשו''ע מהם לומדים את דיני אמירה לגוי והנאה ממלאכתו.

מקור: שו"ע או"ח סימן שו', שז' בשיעור זה הרב נותן פתיחה לדיני אמירה לגוי בשבת.

מקור: שו"ע, או"ח, סימן שכ"ח, סעיף ל"ז. גם אם נתיר את האיסור לומר לנכרי, איך נוכל להשתמש בתרופה שהוא הכין? מה דעת הרמ"א והב"ח? לפי זה, באילו מקרים שייכת הגזירה של שחיקת סממנים? בנוסף, האם מותר לומר לנכרי להדליק מזגן? ומה יהיה הדין לסוברים שחשמל זה דרבנן? לסיום, הרב מבאר את ההבדל בין אמריה לרמיזה ומה עלינו לעשות כאשר גוי עשה מלאכה שלכתחילה היה אסור לנו להשתמש בו לצרכה.

מקור: שו"ע, או"ח, ש"ז.

מקור: שו"ע, או"ח, ש"ז-ה', רע"ו-ב'. "ודבר דבר" - מדוע אסור לדבר על פעולות האסורות בשבת אם כוונתו לעשותן אחר השבת? למה רבנן ראו צורך לאסור אמירה לנכרי? באילו מקרים מותר להיעזר בו ומדוע? האם כל המצוות שוות לעניין זה? מתי יהיה מותר רק ע"י רמיזה? מה נחשב "צורך הרבה"? במה נחלקו השו"ע והרמ"א בעניין זה? האם צריך שהגוי יהנה ממעשיו?

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ה.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש''ז סעיפים ב', כב', סימן של''ד.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רנ''ג סעיף ה'.

שולחן ערוך, אורח חיים, סימנים רמ''ג, רמ''ד, רנ''ג, רע''ו, ש''ז, שכ"ח.