דיני אמירה לנכרי

מקור: שו"ע, או"ח, ש"ז-ה', רע"ו-ב'. "ודבר דבר" - מדוע אסור לדבר על פעולות האסורות בשבת אם כוונתו לעשותן אחר השבת? למה רבנן ראו צורך לאסור אמירה לנכרי? באילו מקרים מותר להיעזר בו ומדוע? האם כל המצוות שוות לעניין זה? מתי יהיה מותר רק ע"י רמיזה? מה נחשב "צורך הרבה"? במה נחלקו השו"ע והרמ"א בעניין זה? האם צריך שהגוי יהנה ממעשיו?