מבית המדרש

החידושי הר"ים מגור אומר שכשאדם עומד בניסיון, הוא מקבל ניסיון גדול עוד יותר. כך תושבי גוש קטיף שעמדו בניסיונות הפיגועים קיבלו את ניסיון הגירוש הנורא. קבוצת חסידים שהגיעה אל הרב איציק שבועות ספורים לפני הגירוש התפלאה מדוע אין הוא מבקש את הפיצויים שחילקו למי שדיווח על ביתו ורכושו. תשובת הרב איציק ועוד - פה בשיעור. מדוע דווקא בצלאל הוא זה שעושה את הארון? רק הוא, צאצא של חור שנהרג כי לא הסכים לעשות את העגל, יוכל לעשות ארון וכרובים במחשבה טהורה לגמרי.

הבדל משמעותי יש בין המשכן למקדש שלמה. הבדל שבא לידי ביטוי בכיוון פניהם של הכרובים. בתקופת המדבר היו ישראל עסוקים רק בתורה, לאחר הכניסה לארץ התעסקו גם בענייני הארץ. כדי לשמור על דבקות גם לאחר הכניסה לארץ חובת האדם לדאוג שהארציות (רמוזה בשולחן) תהיה מוארת באור התורה (המנורה) . בקודש הקדשים הארון היה מורכב משני חלקים שרומזים על השולחן והמנורה. בשונה מהקודש שהמנורה והשולחן הם שני כלים נפרדים, הארון והכרובים בהם רמוזים השולחן והמנורה הם כלי אחד. המצב האידאלי הוא כשהחול והקודש יוצרים מציאות אחת מאוחדת. הדרך להגיע למדרגה זו נעוצה בחיזוק הקשר האינטימי ביננו לבין הבורא. שבת שלום!!

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - גילוי השכינה בישראל עד בניית המשכן ולאחריו.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

את העולם ניתן לראות בראייה שטחית או בראייה עמוקה. טבע האדם לשפוט את המציאות על פי הנראה לעין ולא מתוך התבוננות. חובתנו לסגל לעצמנו יכולת להתבונן על החיים מתוך ראייה פנימית. חורבן הבית היה נראה כחרון אף, אך דווקא בחורבן היו הכרובים מעורים זה בזה וזאת כדי להורות שברובד הפנימי היציאה לגלות טומנת בתוכה קירבה גדולה. התבוננות פנימית מאפשרת לנו להבין את עצמנו ואת סביבתנו ומתוך ההבנה הזו אנו יכולים להגיב בצורה מדויקת יותר. בפורים נכנס יין ויצא סוד. כל ה"ונהפוכו" שבפורים בא להורות לנו שהמציאות שאנו רואים בראייה שטחית הינה חלקית או שגויה, הראייה הפנימית מאפשר להשלים את התמונה או לראות את המציאות באור אחר.

* הקדמה לנושא המשכן. * עד עכשיו עסקנו בעיקר בקורבנות מאדם הראשון עד האבות הקדושים ומשה רבינו, ועכשיו המזבח הוא רק בסוף הפרשה משמע שעיקר החידוש בעבודה היא המשכן והארון ופחות הקורבנות. * מחלוקת הרמב"ן ושאר המפרשים בעניין "אין מוקדם ומאוחר בתורה" לגבי זמן הציווי על המשכן לפני חטא העגל או אחרי וההשלכות של עניין זה. * המשכן מראה את הקשר התמידי בין הקב"ה לישראל ולעולם כולו. * גדלות הצמצום של הקב"ה לבין שני הכרובים. * הקשר בין התורה להשראת השכינה במשכן ובעמ"י ובלומדי התורה בעמ"י. * המשכן הוא מקור הברכה אל כל העולם כולו.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

סוד המשכן הוא המשכת הקדושה וההתרוממות ממעמד הר סיני לחיי היומיום. המעמד הנשגב ביותר היה מעמד הר סיני, מעמד שמחמת רוב קדושתו אי אפשר היה להתמיד בו. השכינה הצטמצמה למשכן. במשך ארבעים שנה הלכו ישראל מסביב למשכן. הם לא נצרכו לעמול לפרנסתם ולנחול את הארץ והיו יונקים מהמשכן יום יום. התחילה תקופה חדשה שבה נחלו בנ"י ישראל את הארץ וכל שבט הלך למקומו. המפגש עם המשכן החיצוני הלך והתמעט – "שלוש פעמים בשנה" ולא יותר. אמנם מבחינה חיצונית הדבר היה נראה כירידה, אבל ככל שהחיצוניות הלכה והתרחקה נדרשה מהאדם התקרבות פנימית – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם" זו תכלית המשכן!! ומאז ועד היום אנו מוכרחים לעמול ולחזק את המשכן הפנימי של כל אחד ואחד. כדי להיות משכן שראוי להכניס בו את התורה עלינו לדבוק במידת דרך ארץ, לתקן את מדותנו כדי להיות ראויים להופיע את אור התורה . זאת נעשה על ידי התכונה העל טבעית שלנו והיא הקדמת נעשה לנשמע. אולם לא נסתפק בהכנת משכן ראוי לתורה אלא גם נכניס את התורה אל תוכנו, נכניס את התורה למרכז חיינו וכך יתקיים בנו "בלבבי משכן אבנה"!

מהו עניינם של כלי המשכן ומהו תפקידו של עבודת המשכן/המקדש ועבודת ה'? מהם חיי שכינה ומה החוסר האדיר בהעדרם? שיעור המעורר את הכיסופים לעבודת המקדש והצפייה לישועה השלימה.

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

המשכן הינו בית ה', בית ה' צריך להבנות מתוך כוונה נקייה וטהורה לשם ה'. אסור שפנייה זרה תכנס שם ותפריע. וכבר אמרו חז"ל שכל אחד מאתנו הוא משכן לה'. כיצד נעשה זאת? נחשוב טוב, נחשוב איך לקרב את הגאולה נחשוב לתת ולא לקבל. ניקח את המידות וננתב אותם לאפיקים חיוביים. מתוך זה נתקדש ונקדש את המציאות ונזכה לשיר בדבקות "בלבבי משכן אבנה".

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע וחג הפורים

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע וחג פורים