מבית המדרש

למה היראה מוכרחת? מה המשל שחז"ל נותנים ללומד תורה ללא יראת שמים? במה משווה הרב זצ"ל את יראת השמיים לשפה העברית? בנוסף, באיזה תחומים ניתן לראות היום תורה ללא יראת שמים? מה המדרגות הקיימות גם בתוך מי שירא שמים? איך זה מתקשר לדברי הרצי"ה על דברי הגמ' "שלא ברכו בתורה תחילה"? לסיום הרב מדבר על הבעייתיות שבלימוד תורה באוניברסיטה. נפש החיים, שער ד', פרק ד'-ה'.

בתחילת השיעור הרב מבאר את דברי הגר"א במסכת פאה על תלמוד תורה. בהמשך הרב מדבר על החיבור החיוני בין העולם האמוני ויראת השמים ללימוד התורה. למה היה מכוון הרצי"ה כשהיה אומר שהאמונה היא יחס? מה כלול בכך? מה הפער בין יראה תתאה ליראה עליונה? לסיום משווה הרב בין אי הסחת הדעת הנדרשת מיראת שמים לזכרון התפילין בעת התפילה ומבאר איך זה לא משתק את מה שאנו עסוקים בו. אותה, אבל לעם ישראל ניתנה התורה ע"י כך שהם מיישמים אותה. נפש החיים, שער ד', פרק ד'.

הרב מבאר את הנקודה של "עשה דברים לשם פועלן" - הרצון של הקב"ה הוא להתגלות בעולם. למלאכים יש תורה אך הם אינם יכולים ליישם אותה, אבל לעם ישראל ניתנה התורה ע"י כך שהם מיישמים אותה. נפש החיים, שער ד', פרק ג'.

בעקבות דברי ר' חיים על תורה לשמה, למדנו בשיעור שעבר פסקאות של הרב שמדברות על הערך העליון שבלימוד לשם "כנסת ישראל". בשיעור זה הרב מרחיב בביאור מושג זה ומה תפקידו בעולם. מה כוונת הרב באומרו "תמצית ההוויה כולה"? כיצד הרצי"ה היה מסביר את המושג הזה? איך גוי נפגש עם כנסת ישראל ובמה רואים זאת היום? לסיום הרב קורא את דברי הרב באורות ישראל ומראה איך העקרונות מופיעים שם. נפש החיים, שער ד', פרק ג'.

בתחילת השיעור הרב מסביר מדוע א"א להסביר ש"לשמה פירושו דבקות דווקא" ומבאר את עומק דברי נפש החיים שתורה לשמה פירושו לשם התורה. איך הרב זצ"ל מבאר את המושג הזה באורות התורה? מה הרצי"ה היה אומר על ביטויו של הרב "עבודתנו ותלמודנו"? כיצד מוסבר על פי הפסקה הביטוי "נצחוני בני"? בהמשך השיעור הרב מלמד קומות נוספות בתורה לשמה ע"פ דברי הרב ומרחיב בדיבור על גודלה של כנסת ישראל. נפש החיים, שער ד', פרק ב'.

כפתיחה לשער ד', הרב מסביר מה היה מצבו הרוחני של הדור שעבורו כתב ר' חיים את הדברים הללו ומה שונה דורנו מדורו (ע"פ מאמר הדור). מה עיקר עסק התורה? במה טעו החסידים? לשם מה נכתבו ספרי המוסר ולמה כיוונו מחבריהם? האם זו הייתה גישתם של רבינו בחיי והרמח"ל. נפש החיים, שער ד', פרק א'.

מהי היראה העליונה ביותר? מה נכון לעשות עד שמגיעים למדרגה הזאת? ר' חיים מבאר את עומק פיתוי היצר, שמשדר שעדיף לחטוא מאשר להימנע בגין יראת העונש. ר' חיים מוכיח זאת מפסוקים רבים ומסברות ישרות הנעוצות גם הן במקורות. לסיום, סוף "פרקים", מביא את ההשלכות הרעות של פיתוי היצר. "יראת ה' היא אוצרו"! נפש החיים, פרקים, פרק ח'.

לפעמים היצר מתחפש ואומר לנו לעבוד את ה' כמו האבות הקדושים, ללא שיעבוד למצוות המצמצמות. מדוע זה שקר? מה הגר"א אומר על כך? למה המשפט "גדולה עבירה לשמה" לא שייך כאן? בנוסף, מה החלוקה בין זמן אברהם לזמן משה ור"ע? היכן הרמב"ם מבאר זאת? נפש החיים, פרקים, פרק ז'.

מדוע הרמב"ם מקדיש ארבעה יסודי אמונה לתורה ולנבואה? מה הרצי"ה היה אומר על סוגי הקשרים עם הקב"ה? איך זה מתחבר עם דברי ר' חיים על עבודת התפילה? אילו דברים אומר הזוהר על המכוונים כוונות ללא הוצאה בפה? באיזה מקומות בתפילה עלינו לכוון מדינא ומדוע? אם כך, מה ערך המחשבות? האם יש חובה לכוון ב"אחד"? נפש החיים, פרקים, פרק ה'-ו'.

בתחילה הרב מבאר מדוע נפש החיים מתעסק שוב ביחס בין הכוונות למצוות ואיך יצר הרע עלול להוביל את האדם לביטול הכוונה וביטול עשיית המצוות. בנוסף, מתברר מדוע גם בתפילה שהיא "עבודת הלב" הבסיס הוא ההלכות ולא הכוונות הטהורות. מה כ"כ חמור בהבנה ההפוכה? מדוע מותר לומר חלק מהאמת לפעמים? מה הרב הנזיר מלמדנו על ערך הקול ועל היחס לאלוקות? מה מטרת התפילה על פי הזוהר? נפש החיים, פרקים, פרק ד'-ה'.

נפש החיים, פרקים, פרק ד'.

נפש החיים, פרקים, פרק ג'-ד'. ר' חיים ממשיך לבאר את חומר הזלזול במי שלומד תורה שלא לשמה. מה ההבדל בין "יודעי שמך" לבין "דורשיך"? מה ערך הדרך? מהו ה"חילול ה'" שיש בדבר הזה, ע"פ דברי רבינו יונה? האם דברי ר' חיים נכונים גם לגבי אדם שלעולם לא יזכה להגיע ללימוד לשמה?

נפש החיים, פרקים, פרק ב'-ג'. למה "ענווה שלא לשמה" עדיפה מ"תוכחה לשמה"? מה זה מלמד אותנו על תורה שלא לשמה? מדוע אין לזלזל באדם שנמצא "במדרגות הסולם"? ולא הגיע לתכלית הכוונה הרצויה? בנוסף, במה השפעת התורה גדולה מהשפעת המצוות? מה בין זה ל"טרוד במלאכתו"? מי נקרא אפיקורוס?

נפש החיים, פרקים, פרק א'-ב'. הרב עובר ללמד את "פרקים" בהמשך הספר. מדוע האדם "העובד" צריך להיזהר יותר מהגאווה? מהי החומרה הרבה הקיימת בגאווה, אפילו כאשר היא שוכנת בלב ולא יוצאת החוצה? איך אפשר לראות את ענוותנותו של האדר"ת? מה היחס בין הכרת הכוחות לענווה? בנוסף, מה היחס השלילי כלפי סביבתו וחברתו שעלול להיגרם מגאוותו? מדוע אין סיבה להתגאות על אדם שלומד שלא לשמה? האם עלינו לכבד יהודי שלומד תורה בשביל ממון?

נפש החיים, שער ב', פרק ט"ו-ט"ז.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ד-ט"ו.

נפש החיים, שער ב', פרק י"ג-י"ד

נפש החיים, שער ב', פרק י"ב.