מבית המדרש

בסיפור של בלק ובלעם התורה והפרשנים חושפים אותנו לפער שהיה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני של בלעם ביחס לסביבה. בלעם אמר משהו אחד ובתוך תוכו ידע שהוא מטעה את שליחי בלק ויוצר אצלם אשליה וכל זאת מרוב חפצו ללכת ולממש את ההזמנה של בלק. בלעם אומנם מצליח לממש את ההזמנה, אבל נוחל כישלון בעצם השליחות ומתבזה פעם אחר פעם והכל משום שהיה אחד בפה ואחד בלב. רק לקראת סוף הסיפור כאשר כל התוך של בלעם מתגלה, הוא מצליח לתת עצה שפוגעת בישראל. עלינו לדעת שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים זה לא בניסיונות של יצירת אשליות אלא להביא את עצמנו כמו שאנחנו. הסביבה מתחברת לאנשים אמיתיים שפיהם וליבם שווים ומתרחקת ממי שמדבר אחד בפה ואחד בלב. שבת שלום!

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

בלעם מקבל סירוב על בקשתו ללכת לקלל את ישראל, לאחר הסירוב בלעם מנסה פעם נוספת, הקב"ה נענה לבקשתו אך לא כדי לקלל אלא למנוע ממנו הפסד ממוני אולם ביחד עם ההסכמה "ויחר אף אלוקים כי הולך הוא". החרון אף בא לא משום שבלעם עבר על הציווי האלוקי אלא משום שבלעם הלך נגד הרצון האלוקי. בחיים, אפשר להסתדר עם הקב"ה ואפשר לעשות רצון ה'. פרשת בלעם מחדשת לנו ששמירה על המסגרת ההלכתית כשהחלל נשאר ריק מתוכן אין זו דרך טובה . חטא עוון פעור בא מתוך דקדוק הלכתי ללא ניסיון להבין מה רצון ה'. חובתנו לא רק להקפיד על ההלכה אלא להבין ששמירת ההלכה באה לעצב לנו את האורח חיים ולבנות לנו את האישיות.

בעולם יש הרבה כוחות ואין כוח שהוא רק רע ואין כוח שהוא רק טוב. העבודה שלנו היא ללמוד כיצד לנתב את הכוחות ולהשתמש בכל כוח רק לדברים טובים וחיוביים. איפה רואים את זה בפרשה שלנו? הדיבור יכול להיות טוב מאוד- "אין כוחו אלא בפיו", ויכול להיות רע- בלעם הרשע. חכמה, עושר, מלכות ונבואה יכולים להיות טובים כפי שהשתמשו בהם משה, דוד ושלמה, ויכולים להיות רעים כפי שהשתמשו בהם נבוכדנצר, המן ובלעם. כך עוד כוחות וכשרונות רבים שהכל תלוי לאיפה לוקחים אותם. בנוסף - הקללה שטמונה בברכת בלעם, הדרך בה אדם רוצה ללכת, הפעולה שלא הולכת לאיבוד אפילו כשמדובר בבלעם הרשע, ועוד פנינים מהפרשה.

הרב מתאר הנגדה בין בלעם למשה ושאר האבות כהסבר על מה נלחם בלעם ומה רצה לעקור. מדוע לבנות 7 מזבחות? מה המשמעות של המילה שבע?

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

לכל אדם יש מטרה שלשמה הוא בא לעולם. כדי להגיע למטרה יש הרבה מסלולים, אולם על האדם לדעת שהמסלול היחיד שמתאים לאדם באופן מוחלט הוא המסלול שהקב"ה מייעץ לו ללכת בו. הליכה במסלול אחר תמיד תביא את האדם לאבדון ולהחטאת המטרה. בלעם היה חכם גדול אך גם בעל תאווה גדול. תאוותיו גרמו לו לנצל את כוחותיו הגדולים בצורה לא נכונה עד שסופו היה שנדקר בחרב. הרצון ללכת במסלול אחר נובע מתאוות "כוחי ועוצם ידי" ועל האדם לדעת שכדי לעבור את העולם הזה בצורה הטובה ביותר עליו להשאר "תינוק" של הקב"ה ולא לנסות לאכול לבד. כדי שנוכל להבחין מהי הדרך הרצויה בעיני הבורא עלינו לזכך את מידותינו ולנהוג במידת דרך ארץ. עלינו להכשיר את הכלים ולטהר אותם כדי שהשכל שלנו יואר באור ה' ונזכה לראות את אור בהירות הדרך. האינדיקציה הטובה ביותר לדעת האם אנו הולכים במסלול נכון היא להקשיב מה אומרים מסביב, האם דעת הבריות נוחה או שמא ח"ו דעת הבריות אינה נוחה וכמאמר חז"ל כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.

עמ"י לא מתכנן ללכת להילחם בבלק ובעמו. מה גורם לבלק בכל זאת להילחם על כך שלא יכנסו לארץ? מה החשש שלו? ואיך זה מתאים למציאות של ימינו? על חיי חומר קדושים, ערבות הדדית ואחדות.

חוצפה היא מידה רעה מאד. החוצפה באה כדי לטשטש את הסתירה שבין הרגש לשכל ולהשתיק את מצפונו של האדם שבחר ללכת בדרך של שקר. כשם שהחוצפה כלפי ה' היא ביטוי לכפירה כך חוצפה מול הורים היא ביטוי לכפירה בסמכות ההורים וכשם שלא ניתן להשלים עם חוצפה כלפי הבורא כך לא ניתן להשלים עם חוצפה של ילדים כלפי הוריהם. שורש הכל הלא הוא הכבוד. הכבוד מעביר את האדם מדעתו ובשביל הכבוד מוכן האדם לאבד את כל עולמו בזה ובבא.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע

פגמו של בלעם היה שעשה רק את דבר ה' כפשוטו ולא הבין את רצון ה'. המטרה שלנו כיום היא להיות כבנים לאבא ולעשות את רצון ה' גם אם הוא לא אמר זאת בפירוש. הלכות שבת הן 'הררים התלויים בשערה' - התורה כותבת מעט מאוד ומזה יוצאות ההלכות, מתוך הבנת רצון ה'.

"משה כתב ספרו ופרשת בלעם", "בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע". מה כ"כ חשוב בסיפור של בלעם? בלעם לכאורה עושה את הכל בדרך הישר. הוא תמיד עושה את מה שה' אומר לו! הוא אמנם מתנהג בסדר לגמרי, אבל הוא עושה הכל בצורה עקומה. בלעם לכאורה עושה את רצון ה' אבל הוא לגמרי הפוך ממנו. יכול להיות אדם שהוא צדיק אבל באמת הוא רשע, אדר שלכאורה הוא עובד ה' גדול אבל הוא עקום לגמרי. אדם יכול להיות כאילו בסדר למרות שהוא פושע גדול. הוא עם צווארון לבן ואי אפשר להפליל אותו, אבל הוא עדיין פושע. זה מסוכן מאוד וחייבים להישמר מזה. רוח ההלכה היא החלק החמישי בשו"ע ואולי החשוב מביניהם. צריך להקשיב גם לה ולא רק להלכות היבשות.

לכל אחד ואחד מאתנו יש נקודה פנימית, תפקידנו בחיים להיות מרוכזים בנקודה הפנימית ולא במה שמחוץ לנקודה. כדי להיות מרוכז בנקודה הפנימית עלינו לתקן את המידות ובעיקר את מידת הקנאה.