מבית המדרש

השבטים מבזים את פנחס והאומות מבזים את ישראל כאשר הם הגיעו למצב שאין להם מה לומר ונסתתמו טענותיהם. אדם מתדרדר לשיח מבזה כאשר הוא מרגיש חלש ונואש או כאשר הוא לא מעריך את דעותיו ומחשבותיו וכדי להחשיבם הוא צריך להשפיל את מחשבותיו ודעותיו של הזולת . חובתנו להיזהר ממקום של ביזוי ועלינו לדעת שכאשר אנו מתדרדרים לשיח מבזה זה סימן שאנו מרגישים מאוימים ולא מוערכים. אל לו לאדם להתכבד בקלון חברו, להפך אומרים חז"ל: איזהו מכובד המכבד את הבריות. איננו צריכים לבסס את ערכנו על ידי הנמכתו של האחר אלא להעריך את מה שאנו עושים וחושבים משום שדברים אלו הם בעלי ערך מצד עצמם. ככל שנעריך את הדרך שלנו לא נזדקק לבזות את האחר ודעתנו ומחשבותינו ישמעו ויתקבלו יותר. שבת שלום!

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

פנחס עושה מעשה נקמה שבהתבוננות חיצונית נראה כמעשה אכזרי אך בהתבוננות רחבה מתגלה כרחמים גדולים. בנות צלופחד בהתבוננות שטחית מצטיירות כנשים שעומדות בראש ארגון זכויות הנשים, אך במבט עמוק מתברר שכלל לא באו לערער על מעמד האשה ועל תיעדוף הבן בתורת הירושה. כאשר אדם משועבד לתוכנות האופי שלו, פעמים רבות הוא יפעל בצורה לא נכונה, על האדם לפתח את התכונות למידות ובכל סיטואציה לבחון מהי המידה הנכונה בה הוא צריך להשתמש. מי שיש בו תכונה של רחמים, אם יפעל רק מתוך התכונה, לעולם לא יוכל לבצע מעשה שכלפי חוץ נראה אכזרי, אולם אם יפעל מתוך מידה של רחמים יגלה שפעמים הרחמים מקבלים ביטוי חיצוני של אכזריות.

הקשר שלנו לאבותינו ואמותינו הוא קשר חזק וממנו אנו חיים. בשבוע שעבר בברכות בלעם ראינו ברש"י שבלעם רואה את עמ"י מיוסדים ע"י האבות והאמהות, בפרשת השבוע ובעוד פרשות אחרות בתורה יש מקרים שהתורה מקשרת מישהו לאבותיו- "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן". למה לא מספיק לכתוב פנחס? מה מראה לנו התורה בכך? מה הסיבה שבמפקד עמ"י בפרשתנו למשפחת פלוא קוראים הפלואי? מה שיטת יוסף ומה שיטת יהודה בהפצת קדושת ישראל בעולם? ומה אנו לומדים על הקשר בין בנות צלפחד ליוסף הצדיק? שיעור על הקשר העמוק בינינו לבין אבותיו ואמהותיו של כל אחד ואחד ממנו, עד כמה אנו קשורים אליהם, חיים מכוחם, מושפעים מהם וממשיכים את תפקידם בעולם.

* מדוע ישנו חשש שכלל ישראל ימות במגפה? בגלל חטא בנות מואב או בגלל בעל פעור? * המשך הכהונה לפנחס בגלל מעשהו, והדרך של החלת הכהונה עליו. * מעלת כהונתו של פנחס מול מעלת כהונת אהרון ובניו. * תיקון חטאו של אהרון בחטא העגל ע"י מסירות נפשו של פנחס. * הקורבנות במדבר. * חיבורו של ה"אור החיים הקדוש" לפרשתנו.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

ישראל חטאו עם בנות מואב משום שפרצו את הגבולות ויצאו מחוץ למחנה. כל מהות עבודת פעור היא לטשטש את הגבולות ולהביא את האדם להפקרות גמורה. פריצת גדר אסורה גם כשנראה בעיני השכל שהיא נצרכת לשם שמים. על האדם לשאוף לקיים את הציווי האלוקי בדקדוק גמור מבלי לחרוג ימינה ושמאלה. גם למידות יש את הגבולות שלהם ועל האדם להיזהר שאף מידה לא תצא מחוץ לגבולותיה. פנחס זכה שידע להשתמש בכל מידה בזמן, במקום ובאופן הנכון ועליו נאמר "הנני נותן לו את בריתי שלום".

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

נתחזק בשמירת הגבולות, לא ננסה להסביר כל הזמן למה המציאות השתנתה וצריך לנהוג אחרת. לא ננסה להסביר למה יש פסקים בשו"ע שהם כבר לא רלוונטיים . נלך בדרך התורה, נהייה כפופים לגדולי הדור וכך נדע שאנו הולכים בדרך ישרה.

לא נראה שיש עוד תחום בתורה שמשנה כ"כ את האדם כמו שמירת הלשון... אם זה כך, למה התורה חושפת את שמם של החוטאים? זמרי, דתן, אבירם... מה זה מלמד אותנו? בירור זה צריך להיעשות גם סביב עוד חטאים בתורה- חטא נדב ואביהוא, חטא משה ואהרון, חטא ער ואונן.

השיעור עסק בעניינים שונים בפרשה: *פנחס החזיר בתשובה עם שלם על ידי מעשה הדבקות שלו, שנעשה בלהט גדול. מידת הקנאה צריכה להגיע מתך כוונה נקיה וללא אינטרסים. *גילויים מעניינים במניין עם ישראל בפרשה. *היחס בין בקשת המנהיג לעמ"י לענייני קרבנות המועדים

יש קנאות טובה ויש קנאות לא טובה. רוב הקנאות היא לא טובה ולכן עדיף את השלום, קנאות שנובעת מתוך שלום ואהבה היא טובה אבל אם היא באה מכעס ושנאה היא לא טובה.

בארץ ישראל אולי אין גדולים כמו משה אבל כל אחד יכול להיות כוכב. זו גם זכות וגם חובה!!כדי להאיר ככוכבים עלינו לינוק רק מהתורה, חיבור לארץ ללא תורה יביא אותנו למצב של "ותקיא הארץ אתכם".

קנאות פנחס ואליהו הנביא- קנאות מצד אחד, אך מצד שני מגיעים עם לימוד זכות, אהבת ישראל ואהבה לאותו אדם שמקנאים עליו.