מבית המדרש

הרבה גורמים יש לכעס. אחד הגורמים העיקריים היא התחושה שנעשה לנו עוול. כאשר האדם יבחן את המציאות מנקודת מבט הלכתית הוא יראה שפעמים רבות תחושת העוול אינה מוצדקת. ההכרה הזו מנמיכה את סערת הרגשות שנתון בה האדם והכעס ילך וידאך . גם ביחס לקב"ה אנו יכולים לפתח תחושה שנעשה לנו עוול, אך על האדם לדעת שאין לבריאה כלום אצל בוראה. האדם דורש מהסביבה ומבוראו שיתנהגו אתו לפנים משורת הדין, דרישה זו היא אחד הגורמים הראשיים לכל תחושות הכעס שעוטפות את האדם לאורך מסלול חייו. ככל שנבין שהדרישה שילכו אתנו לפנים משורת הדין הזו אינה לגיטימית וככל שנבין שלא נעשה אתנו עוול, התחושות השליליות יהפכו לשלווה ורוגע. שבת שלום!

השבטים מבזים את פנחס והאומות מבזים את ישראל כאשר הם הגיעו למצב שאין להם מה לומר ונסתתמו טענותיהם. אדם מתדרדר לשיח מבזה כאשר הוא מרגיש חלש ונואש או כאשר הוא לא מעריך את דעותיו ומחשבותיו וכדי להחשיבם הוא צריך להשפיל את מחשבותיו ודעותיו של הזולת . חובתנו להיזהר ממקום של ביזוי ועלינו לדעת שכאשר אנו מתדרדרים לשיח מבזה זה סימן שאנו מרגישים מאוימים ולא מוערכים. אל לו לאדם להתכבד בקלון חברו, להפך אומרים חז"ל: איזהו מכובד המכבד את הבריות. איננו צריכים לבסס את ערכנו על ידי הנמכתו של האחר אלא להעריך את מה שאנו עושים וחושבים משום שדברים אלו הם בעלי ערך מצד עצמם. ככל שנעריך את הדרך שלנו לא נזדקק לבזות את האחר ודעתנו ומחשבותינו ישמעו ויתקבלו יותר. שבת שלום!

בסיפור של בלק ובלעם התורה והפרשנים חושפים אותנו לפער שהיה בין העולם הפנימי לעולם החיצוני של בלעם ביחס לסביבה. בלעם אמר משהו אחד ובתוך תוכו ידע שהוא מטעה את שליחי בלק ויוצר אצלם אשליה וכל זאת מרוב חפצו ללכת ולממש את ההזמנה של בלק. בלעם אומנם מצליח לממש את ההזמנה, אבל נוחל כישלון בעצם השליחות ומתבזה פעם אחר פעם והכל משום שהיה אחד בפה ואחד בלב. רק לקראת סוף הסיפור כאשר כל התוך של בלעם מתגלה, הוא מצליח לתת עצה שפוגעת בישראל. עלינו לדעת שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים זה לא בניסיונות של יצירת אשליות אלא להביא את עצמנו כמו שאנחנו. הסביבה מתחברת לאנשים אמיתיים שפיהם וליבם שווים ומתרחקת ממי שמדבר אחד בפה ואחד בלב. שבת שלום!

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

פרשת חקת היא פרשת המעבר מהמדבר לארץ ישראל. הדור שנכנס לארץ הוא דור עם רוח גבוהה. מדור תלותי צמח דור שלמד לקחת אחריות. אדם תלותי הוא אדם שנמצא בעמדה נפשית של מאשים ומתוך כך הוא אינו מסוגל להתמודד עם אתגרי הדרך, לעומתו, אדם שלוקח אחריות, עמדתו הנפשית היא עמדה של תיקון והתקדמות, הוא אינו עסוק בלהאשים אלא מתמודד וצומח מאתגרי הדרך. ככל שנשכיל להתנתק ממצבי תלות ולקחת אחריות נראה איך אתגרי החיים לא רק שאינם "בעיות" אלא בהם נעוץ הפתרון והנוסחה להמשך ההתקדמות והצמיחה שלנו. שבת שלום!

קורח היה ענק שבענקים. מאחורי הטענה של קורח 'כל העדה כולם קדשים' יש הרבה אמת ולעתיד לבוא אומר האר"י הקדוש שטענת קורח תפרח, רמז לדבר שמו של קרח רמוז בסופי תיבות 'צדיק כתמר יפרח'. שתי טעויות היו לקרח שגררו אותו לשאול תחתיות: 1. כשדתן ואבירם נתנו למחלוקת פן אישי והאשימו את משה בהאשמות שווא, קרח המשיך לחלוק על משה. 2. הניסיון להלביש את האידיאל של 'כל העדה כולם קדשים' לפני שהמציאות בשלה לכך . עלינו להיות סבלנים, חובתנו לראות שהמציאות מתקדמת בכיוון חיובי אך אל לנו לנסות לזרז תהליכים בדרכים אלו ואחרות. כל הניסיונות לזרז תהליכים לפני שלב הבשלות לא רק שלא יועילו אלא יזיקו נזק גדול. כך אירע לקרח וכך גם אירע לדוד המלך עם בת שבע. דוד המלך מחמת ענוותנותו שם לב ששגה ואמר 'חטאתי', לעומת זאת קרח שהחזיק במחלוקת ירד לשאול תחתיות. שבת שלום!

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

לאחר חטא המרגלים הקב"ה רוצה לכלות את העם. משה בתפילתו לא 'מתעמת' עם הרצון האלוקי אלא מוצא סיבה צדדית מדוע עונש של כליה יגרור אחריו נזק גדול שיביא לחילול ה' גדול. גם ב 'עימות' בין המרגלים לבין כלב ויהושע אנו רואים שכלב ויהושע אינם מתווכחים על העובדות ואינם סותרים את דברי המרגלים אלא מנסים לשכנע את העם מכיוונים אחרים של אמונה ושל העוצמה של עם ישראל מתוך דברים אלו אנו למדים כלל חשוב בניהול 'משא ומתן', כשאדם חש שמוחקים את דבריו הוא נכנס לעמדה נפשית של מלחמה, אך כשאדם חש שמסכימים עם דבריו אלא שבגלל סיבות אחרות צריך לפעול אחרת הוא יותר קשוב לקבל את הדברים. מטרתנו אינה להוכיח שאנו צודקים אלא לפעול בחכמה כדי להשיג את המטרה הרצויה. שבת שלום!

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

סדרת שיעוריו של הרב אליעזר קשתיאל על פרשות השבוע. הועבר בישיבת אלון מורה בשנת תשפ"ד.

תלונת הבשר מורכבת משלוש תלונות: 1. 'מי יאכילנו בשר'. 2. 'זכרנו את הדגה...' . 3. עסקי משפחות - שנאסרו להם עריות. משה שם את הפוקוס על הבשר והקב"ה שם את הפוקוס על 'זכרנו את הדגה' שמשמעותה 'כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם'. הסיבה שמשה רבנו שם את הדגש על הבשר, משום שכביכול הוא לוקח את התלונה למקום אישי (יתכן להסביר שמה הבין את עומק התלונה אך כדי ללמד זכות על ישראל תלה את האשמה בו בטענה שהוא מנהיג לא ראוי). לקיחת דברים למקום אישי תמיד גורמת לאדם לפעול בצורה לקויה. משה אומנם מוסר נפשו על ישראל אך מחמת התנהגותו הוא אינו זוכה להיכנס לארץ. חובתנו להתבונן על מאורעות החיים לא מנקודת מבט שאנו אשמים, אלא מנקודת מבט נקיה ומרוממת ומתוך מבט מרומם לקבל החלטות כיצד לפעול. לקיחת דברים למקום אישי יכולה להיות בין עובד ומעביד, בחיי זוגיות, בין הורים לילדים ובכל זירה בחיים. ככל שנשכיל לנתק בין האירוע לבין המקום האישי נוכל להגיב בצורה נכונה ומדויקת. שבת שלום!

פרשת סוטה מגלה את רחמיו הגדולים של הקב"ה לשקם זוגיות במשבר. הקב"ה משנה את כל הכללים המקובלים ובלבד שהבעל יחייה עם אשתו והאשה עם בעלה באושר. האמון מוטבע ביסוד הבריאה, כאשר התא המשפחתי נפגע יש פגיעה ביסודות הבריאה. כשם שהקב"ה נותן אמון בבניו שסרחו, כך גם בני זוג צריך לרצות ולשקם את הזוגיות מתוך אמון הדדי שניתן לבנות זוגיות חדשה. אמון נותן כוח להיות נאמן וכדי לרכוש אמון בתוך בני הזוג נדרש לכבד ולהעריך אחד את השני. שבת שלום!

לכל אדם יש מספר עקרונות עליהם הוא לא יוותר בחיים. על האדם לדעת שעליו לעמוד על העיקרון מבלי שיהיה בו סדק. סדק יביא לכך שמהר מאד האדם ימצא את עצמו עובר על העיקרון פעם אחר פעם. כדי להזיז אדם מעיקרון עלינו לנסות ליצור סדק ומשם הדרך כבר תהיה סלולה. התורה ניתנה בכפייה כדי לבנות אצלנו עולם של עקרונות עליו לא נוותר. עמידה על העקרונות מכריחה את האדם למצוא פתרונות שיהיו בתוך סולם הערכים שלו, אי עמידה על העקרונות תביא למציאת פתרונות זמינים אבל תסיט את האדם מדרך הישר. שבת שלום!

ליל תשעה באב בכו ישראל בכיה שהביאה אותם לבכייה לדורות. עוון המרגלים הוא המשבר האמוני הקשה ביותר שעברו ישראל. הריאליות היא המלחמה הגדולה ביותר של האמונה. פעם אחר פעם נכשלו ישראל בכניעה לריאליות. המשבר האמוני התחיל במתן תורה. קבלת התורה היתה מתוך פגם באמונה והגילוי של הפגם היה בעוון המרגלים. אמונה היא הידיעה שאנו בידיו של הקב"ה באופן מוחלט. רבים מהאנשים חיים בתחושת שותפות עם הקב"ה. ההבדל בין שותפות לבין כניעה מוחלטת נמדדת בתחומי רבים וגם בתחום האמונה מול הריאליות.

בפרשת מסעי מופיע הציווי על ערי מקלט. השיעור עוסק בערי המקלט והרב מבאר צדדים שונים שיש בציווי מיוחד זה. מדוע הרוצח בשגגה צריך להישאר דווקא עד מות הכהן הגדול? מדוע מספר ערי המקלט בעבר הירדן המערבי והמזרחי שווה? הרי רוב עמ"י נמצא בעבר הירדן המערבי! ממה צריך להיזהר כשנכנסים לגור בבית שהיה של גוי רשע? איך היו מסמנים את ערי המקלט? לפי איזה סדר קולטות ערי המקלט את הרוצחים בשגגה? מדוע לעתיד לבוא נצטרך את ערי המקלט ואף להוסיף עוד 3 נוספות? ולמה לפי אחד הפירושים זה קורה דווקא בגלל התקדמות והתעלות עמ"י?

שבט ראובן וגד מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מזהה את המדרגה הרוחנית בהם הם נמצאים וכלל לא מנסה לשכנע ברמה האידיאולוגית אלא ברמה הפרקטית. פנחס והלוחמים חוזרים ממלחמת מדיין ומשה מוכיחם תוכחה אידיאולוגית על לקיחת הנשים בשבי. משה רבנו מלמדנו שכדי לקדם את הסובבים אותנו חובתנו לזהות את המדרגה הרוחנית ולדבר בשפה שמתאימה לרמתם ולמדרגתם.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.