מבית המדרש

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

בנוניות היא שיטת חיים שמנסה להרוויח מכל העולמות. בנוניות ברוחניות מנסה לשלב בין הרצונות של האדם לחובה כלפי שמיא. אנו לא עושים טוב כדי לחיות אלא חיים כדי לעשות טוב. הגדרת המטרה בצורה נכונה מאפשר לאדם להתמסר למען הדבר הנכון. התשובה בימים הנוראיים צריכה להתמקד במהות ולא בפרטים, בשאלה לשם מה אנו חיים ומה תפקידנו כאן בעולם. ככל שהאדם יהיה מודע למעלת הנשמה שבו כך יגבר החשק שלו לדבוק בבוראו וללכת בדרכיו

ימיו של אדם קצובים וחובתו של האדם למלא את ימיו בלעשות את רצון ה'. משה זכה לכינוי 'עבד ה'' משום שהוא ניצל את כל כשרונותיו וכוחותיו להכפיף את כל כולו לרשות בוראו. כשם שמשה יכול היה לשעבד את כל כולו לעשות רצון אבינו שבשמים כך כל אחד מאתנו מצווה ללכת בדרכו ולהיות צדיק כמשה במובן של ניצול הכוחות. עשרת ימי תשובה הם ימים מסוגלים לתשובה ואסור לנו לתת לימים האלו לעבור מבלי שנתבונן על עצמנו, על מעשינו ועל דרכנו. המעכב הראשי בעשיית התשובה הוא חוסר הכרה בחטא. חובתו של האדם להכיר בחטאו, לקחת אחריות ולומר חטאתי ובכך הוא משאיר את החטא ברובד החיצוני ולא נותן לו לחלחל אל תוך מהותו.

בימים אלו האדם חייב לעבוד בשני מישורים. 1. בעצם הרצון להתקדם ולהיות במקום טוב יותר. 2. בהגדרה ברורה במה ואיך הוא מתקדם. אל לאדם לנסות להתקדם בכל התחומים בבת אחת, אך מאידך אסור לו לאדם להשאר בינוני ולהסתפק במקום שבו הוא נמצא. שילוב של רצון להיות במקום טוב יותר יחד עם התקדמות איטית ובטוחה תביא את האדם לכבוש הרים גבוהים.

"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". הועבר במסגרת "בית מדרש אלול" לבוגרי הישיבה, אלול תש"פ.

"אתם ניצבים היום כולכם"... - כל אחד ואחד ניצב היום, ר"ה, ונבחן האם מילא את תפקידו המיוחד בעולם. בפרשה מובאת מצוות התשובה, שעניינה - שיבה אל מצבנו האידאלי, אל לב נטול ערלה. ברצוננו הגדול לעשות את המצווה קרובה אלינו - כי בידנו לעשותה קרובה.

פעמים שלאדם יש מעכבים בהתפתחות. אותם מעכבים פעמים רבות מאד נצרכים לשלבי ההתפתחות הראשוניים ואפילו יותר מזה, אך יש שלב בו נדרש מהאדם להקשיב לקול הפנימי הנמצא בתוכו. התשובה אינה באה רק כדי לתקן חטא פרטי זה או אחר, אלא באה לעזור לנו להיות קשובים לקולות הפנימיים הטמונים בנו.