מבית המדרש

דרך היחס המיוחד ליתום, לאלמנה ולעני אנו לומדים עד כמה הקב"ה קשוב לזעקה של הפונים אליו. הזעקה מעוררת רחמי שמים לא משום שהקב"ה וותרן אלא משום שהקב"ה כביכול מטפל בפונים אליו בצורה ישירה. מבטו של הבורא על העשוק אינו מבט נקודתי אלא מבט כללי שמתחשב בכל הנסיבות. פעמים רבות אנו רגילים לגלות הרבה סלחנות וסובלנות כלפי עצמנו אך לא כלפי זולתנו. את הזולת אנו שופטים ממבט נקודתי ועל עצמנו אנו מתבוננים במבט כללי. חובתנו לדבוק בדרך הבורא ולהשתדל כמה שיותר להתבונן על העולם ממבט רחב שפעמים רבות יביא אותנו למקום של לימוד זכות כלפי הסביבה ומתוך כך הסביבה תדון אותנו מאותה נקודת מבט. שבת שלום!

בפרשת משפטים אנחנו פוגשים את ריבוי הדינים של התורה, על כל מעשה קטן יש הנחייה אלוקית, לתורה יש מה להגיד בכל נושא. לפעמים דבר זה מעלה שאלות קשות לדוגמה: למה לקב"ה אכפת איך אני לובש נעלים? וכו בשיעור הרב דוד אמיתי מאיר לנו את הפנימיות והמשמעות בריבוי הפרטים בתורה ואיך זה קשור למעמד הר סיני האזנה נעימה!

פרשת משפטים עוסקת רבות ביישוב סכסוכים בין פוגע לנפגע. התבוננות בדברי הפוסקים מלמדת אותנו שחובת המזיק בתשלומים באה רק על נזק גופני אך לא על נזק נפשי. מדברי ראשונים ואחרונים אנו למדים שפגיעה נפשית אינה תלויה בפוגע אלא בפרשנות ובהתמודדות של הנפגע וכמו שפירש רש"י גבי אדם שהבהילו אותו וחלה מרוב בהלה שהמבהיל פטור מדיני אדם משום ש "וכי מיבעית (מפחד), מדעתיה דנפשיה קא מיבעית". ככל שאדם יתחזק באמונה, שכל מאורעות החיים העוברים עליו הם גזירת אלוקים ומעשיו גרמו לו, והפוגע רק שליח להוציא את הגזירה יוקל על האדם להתחזק בנפשו מתוך הידיעה שאלוקינו שבשמים הוא אב רחום וחנון הרוצה רק בטובתנו. קושי נפשי הוא תוצאה של דמיון ורגשות שמשייכים את המעשה לדעת הפוגע וכאן נעוצה טעותו של הנפגע. אם יתחזק באמונה ימצא הרבה מנוחה לנפשו שתביא אותו לחיים בריאים בגוף ובנפש. שבת שלום!!

לאחר פרשיות המשפטים בפרשתנו מסופר על מעמד הר סיני, מה שגרם למח' בין רש"י לרמב"ן מתי ארע המעמד המתואר בפרשתנו. לאחר מכן הפרשה מלמדת אותנו על סמיכת הדיינים וקריאתם בשם ה', ותפקידם בארץ ובעולם התורה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

פרשת משפטים עמוסה במצוות חברתיות. קיום מצווה חברתית יכולה להיעשות מתוך תחושה של חסד עם הזולת ומתוך תחושה של שותפות. עשייה מתוך חסד מלווה ברגש של סומך ונסמך, עוזר ונזקק, לעומת עשייה מתוך שותפות המלווה ברגש של שווה בין שווים. ככל שהאדם יפתח את תחושת השותפות תיסלל לו הדרך להיות שותף של אמת במקום של שמחה ולא רק לתמוך בשעת קושי. חברה מתוקנת היא חברה שתחושת השותפות מאד נוכחת. שותפות אין המשמעות שוויון במציאות, ברכוש וכדו' אלא תחושת שוויון ברגש. אחת הביקורות על דור מרדכי ואסתר היתה על שנהנו מסעודתו של אותו. שותפות בשמחה היא ביטוי עמוק של חיבור. היהודים בשושן רצו להיות חלק מ... ועל כך התחייבו כליה. שותפות של אמת יכולה להיות אך ורק בתוך העם היהודי ביחס לגויים הכלל הוא "ובשמחתו לא יתערב זר".

בפרשת משפטים ישנם הרבה דינים שבין אדם לחברו, מהם ניתן ללמוד עקרונות רבים. למה גנב שהודה רק מחזיר את הגניבה ואילו גנב שנתפס משלם כפל? מדוע גנב שכבר מכר את הבהמה משלם על שור פי 5 ועל שה פי 4? למה שלא ישלם פי 2 כמו כל גנב שנתפס? מה בכלל ההבדל בין שור לשה? המדרש והפרשנים אומרים שהדבר עמוק יותר והוא בא ללמד אותנו דברים חשובים לחיים: כבוד הבריות, חשיבות המלאכה, רעת החוצפה ועוד. מדוע מעשה הגנב חמור הרבה יותר מגזלן? מדוע מותר להרוג גנב שבא לגנוב? מבט על דיני הפרשה ולמידת עקרונות לחיינו.

ישנם שלוש בחינות להבין את עניין מחצית השקל. הראשון לעורר אהבה בין עם ישראל לה'. השני לחזק את האחדות בעם והשלישי לעורר את ההתלהבות של העם בעבודת ה'.

* הקשר בין דיני המזבח בסוף פרשת יתרו לפרשת משפטים בא ללמדנו על החיבור בין השלום שהמזבח מביא לעולם לבין השלום שהמשפט האלוקי מביא לעולם. * גדרי דין סנהדרין אצל מזבח, כאשר אין ביהמ"ק ועבודת כהנים אין אפשרות לדון דיני נפשות. * הציווי לעלות לרגל בא"י נאמר עוד במאמר הר סיני ומבטה את מטרת היציאה ממצריים כהגעה אל "המקום". * הביטוי הנשגב "פנים" הנאמר במעמד הר סיני ובקשר לעלייה לרגל. * המלאך שבא לשמור בדרך ולהוביל אותנו אל "המקום" הוא ביטוי לירידת האלוקות למציאות ולתורה שבעל פה.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

מצוות שבין אדם לחברו ניתנו מסיני! המצווה הראשונה בה נצטוונו היא מצוות עבד עברי. המציאות של אדון ועבד היא המציאות הקיצונית ביותר של יחס תלותי. תורתנו הקדושה אומרת "הקונה עבד כקונה אדון" משום שהיחס אל העבד צריך להיות יחס מאד מיוחד ומתחשב. וכל זאת כדי להשריש אצל האדם את תחושת השליחות ולעקור את תחושת העליונות וההתנשאות. כשם ש"רחמנא ליבא בעי" במצוות שבין אדם למקום, כך ואולי יותר "רחמנא ליבא בעי" במצוות שבין אדם לחברו. כל הסתכלות מזלזלת על הזולת פסולה מיסודה, אפילו כאשר המעשה החיצוני הוא טוב כגון נתינת צדקה, אם התחושה הפנימית היא תחושת עליונות מתנשאת הרי שנתינת הצדקה פגומה. כולנו בניו של מקום ובעיני המקום כולנו חשובים ומיוחדים, אלא שלכל אחד מאתנו יש שליחות וכדי שנעשה את השליחות בצורה טובה עלינו להתבונן היטב על נפשו של כל יהודי ולהבין שכל נפש היא עולם מלא. החובה לעזור ליהודי באה כאשר היהודי עוזר לעצמו, אך אם התנהלותו של האדם נצלנית ורשלנית אין כל חובה לשתף עמו פעולה.

פעמים רבות, בדיבור והופעה אלוקית יש תיאור של ענן, ערפל, חוסר בהירות. מדוע? למה יש צורך להסתיר? מה תפקיד הענן?

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

נחלקו רש"י ורמב"ן במקומה של פרשת משפטים: מפשטי הסוגיות בגמרא נראה כרש"י - שהייתה קודם מתן תורה, אולם מפשט הפסוקים נראה כרמב"ן - שהייתה לאחר מתן תורה, והנצי"ב מציע הסבר שלישי המיישב את השיטות. מתוך כל שיטה אנו למדים על חשיבותה וחביבותה של פרשת משפטים.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - המשפטים קודמים לחיים שלנו. החיים שלנו יונקים מהמשפטים הללו.

כאשר אדם צריך עזרה חובתנו לעזור רק כאשר האדם רוצה ועוזר לעצמו. יש אנשים שמתקשים לעזור לעצמם משום שיש להם נכות נפשית ועלינו להתחשב בנכות זו, אך יש אנשים שמנצלים את טוב ליבם של הסביבה ואין לנו כל חובה לעזור להם ופעמים דווקא מוטב שלא לעזור. כשם שאין חובה לעזור לאדם שלא עוזר לעצמו כך הקב"ה לא עוזר לאדם שלא עוזר לעצמו. על האדם לעשות את הצעד הראשון, לפתוח פתח כחודו של מחט והשאר כבר יעשה ריבונו של עולם, אך הפתח אותו פותח האדם חייב להיות אמיתי.