מבית המדרש

משה רבנו מנסה בכל כוחו להכנס לארץ אך נענה בשלילה. תשוקתו של משה להכנס לארץ באה מתוך הבנה שהדרך להראות את טוב ה' בעולם היא דווקא דרך ישיבת ישראל בארצו ופיתוח הארץ על ידי ישראל. קיום מצוות מביא את האדם לגלות את הטוב האלוקי בעולם ברוחניות ובגשמיות. גילוי זה יבוא בשיאו כשישראל מקיימים את המצוות דוקא בארצם. המחשבה ששמירת תורה ומצוות גוזרת על האדם חיי עוני וייסורים יש בה חילול ה' גדול, ההפך הוא הנכון, הדרך היחידה לגלות את העונג והשלווה האמיתית באה רק מתוך ההבנה שהטוב נמצא במסלול של שמירת התורה וקיום המצוות, מתוך הבנה זו ומתוך סגנון חיים כזה אנו נעשים אור לגוים עד שכולם יאמרו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". שבת שלום!

משה רבנו מתפלל לה' שיבטל את הגזירה לא להיכנס לארץ אך נענה בשלילה. מיד לאחר מכן מצווה הקב"ה "צו את יהושע" ולא די בכך אלא גם "חזקהו ואמצהו" שהוא ינחיל את הארץ ולא תארע לו תקלה. קושי גדול לאדם לראות איך במקום שבו הוא נכשל בא אחר ותופס את מקומו ומצליח, הקושי גדל כשהאדם שנכשל הוא ממנה את הממשיך שלו. משה בגדולתו ממלא את צו ה' במלואו משום שמשה לא עסוק בתהילה אלא במטרה. מחד על האדם לפעול בכל כוחו ומאידך כאשר המשימה ניטלת ממנו אל לו להתעסק בכישלון אלא בתפילה שהבא בתור יצליח.

דברים ואתחנן- "ההר הטוב הזה והלבנון" לבנון זה ירושלים, שלימות עמ"י בבית המקדש עוד לפני חטא המרגלים, גבולות עשרת עממים. מלבין עונותיהם של ישראל שיא הכפרה בבית המקדש על הנבדלות והקשר לעמ"י. עקב- שבחי א"י, טובת ירושלים שעמ"י תלוי וקשור לקב"ה. ראה- שיא השיאים של בית המקדש, בחירת ה' ומקום והמקדש דרישת בית המקדש.

הקב"ה לא חייב לנו כלום. הוא לא עובד אצלנו ולא צריך לספק את רצונותינו. גם מה שיש לנו - הכל בגדר של פיקדון אצלנו. כמו מול הקב"ה - כך גם בבין אדם לחברו, ובמיוחד בזוגיות. אסור לנו לצאת מנקודת הנחה שמגיע לנו. זה מוליד זוגיות לא טובה ולא בריאה. אנחנו תמיד צריכים לחשוב איך אני ממלא את חובותי כלפי הצד השני. המעכב הראשי שמונע בעדנו להשתחרר מהתחושה שריבונו של עולם חייב לנו זו המחשבה שאנו מבינים הכי טוב מה טוב לנו ומה לא טוב. זו טעות חמורה. אנו צריכים להבין שהראייה שלנו היא מחור המנעול, אצל ריבונו של עולם יש את התמונה הכוללת. מתוך ההבנה הזו נוכל להתמודד עם רצונות שלא מתגשמים ועם דברים שהיו אצלנו ואינם.

עבודת פעור היא ביטוי קיצוני להתמכרות לחיי מותרות. כאשר אדם ממוקד במה שהוא כן ולא מחפש כל היום דברים בחוץ הוא מתמלא בשמחה, השמחה היא ביטוי להכרה בערך עצמי ולדבקות אלוקית. מקור העצבות נעוץ בכך שאדם רוצה עוד ולא מכיר את הטוב שבו.

מסירות נפש של יצחק בעקידה והרצון של משה להיכנס לארץ- שילוב של תכונות שהושרשו לדורות!