מבית המדרש

המדרגה החמישית- הקשר לקדושת הדומיה. סיכום חמשת המדרגות בדעת אלוקים והתאמתם לחמשת חומשי התורה וחמשת חלקי הנשמה.

שלושת שלבי ההתבגרות מביאות אותנו למדרגה הרביעית -החיה, איך מדרגת האידאליות והערכיות מוקטנת בפני המדרגה הרביעית, החוויה המטלטלת שבקומה הרביעית שאותה חווה דוד המלך, ומתוארת בסוף המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" ואיך דוד המלך אומר "איני יודע אם חלקי בגן עדן או גיהנם" ספקנות או התבטלות? ואיך הקומה הרביעית קשובה לפוסט מודרנה?

הרב מסכם את תחילת המאמר שראינו עד עכשיו, את שני מבטי ההסתכלות שלנו על המציאות, שבפנימיות אלו 2 מבטי הסתכלות על הקב"ה - האובייקטיביות והסובייקטיביות. מבט האובייקטיביות מתפתח בילדות והסובייקטיביות בבגרות, וצריך לחיות על פי שניהם. הבעיה נוצרת בגיל ההתבגרות - תקופת המעבר, שיכולה להביא ל-3 מחלות. מה הן? איך אפשר להתגבר עליהן? על פי סוד נר"ן ח"י נראה בשיעור את שלושת השלבים הראשונים.

בשיעור הקודם התחלנו לעסוק בשלבי ההתבגרות. השיעור זה הרב מבאר את המהות שבהדרגה הזו ואיך כל שלב חושף קומה נוספת. מה דייק ר' עודד וולנסקי מלשונו של הרב ואיך זה מתאים למהלך המדובר? במה מקבילות ארבעת המדרגות האלו לארבעת הקומות שבאדם? כיצד הדברים מתאימים לימי החורבן? בנוסף, מדוע השבירה שבאה בכל קומה אינה נסיגה? מה עומק הביטוי "עד שיתייאשו מן הגאולה"?

אחרי שראינו את שלושת הדברים הבעייתיים מהתעסקות בעצם ע"י השכל, הרב ממשיך ומבאר את תהליך ההתבגרות שהאדם עובר ביחס לאלוקיו. נדטע צריך לומר שאלו חמש קומות ולא חמש אפשרויות שונות? מה הדמיון בין בריאת חוה לתהליך הכפירה העולמי? מה שורש הבעייתיות בתפיסתו של שפינוזה?

אחרי שהרב הסביר באריכות מהי הכרחיותה של המחשבה הילדותית, בשיעור זה הרב מבאר מדוע כאשר מגיע השכל לאדם מוטל עליו להתבגר ולעסוק בסובייקט. למה זה כ"כ מהותי? איך זה שייך למטרת בריאת העולם? כיצד ניתן בכל זאת להתייחס לאובייקט? בהמשך השיעור הרב מבאר שתיים מתוך שלוש חסרונות שהרב זצ"ל מדבר עליהן ומרחיב עליהן ממקורות שונים.

מה מיוחד במבטו של הילד עם העולם ועל אלוקים? האם אנו שואפים למבט כזה או שהוא נחשב עבורנו כחטא? איך העולם ינוהל לעתיד לבוא, כש"תתוקן פגימת הלבנה"? בנוסף, מה מחדש הרב באגרותיו על התקופה שהאדם בבטן אמו? איך הדברים הללו משפיעים על עולם החינוך? לסיוף הרב מבאר ע"פ דברי הרב זצ"ל את כמיהתו של דוד "כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי".

אחרי שבשיעור הקודם דיברנו על 2 קומות המופיעות במדרגת ההשערה, בשיעור זה הרב מבאר איזו קומה נוספת קיימת באותו כח משער. מדוע הרב מכנה את הצל "צליל"? האם אפשר להסביר "ניגון"? למה "משורר ששיער חייב מיתה"? לסיום הרב מבאר את המושג "יובל אולי" בפסקאותיו של הרב באורות הקודש ומסביר את הקישור לסוגייתנו.

הרב חוזר על העקרונות שראינו עד עתה, ומבאר באריכות מהי "דרך האומד" שעליה מדבר הרב ומדוע אין לפרש זאת כאומדנא. בהמשך הרב מחבר זאת למושג "השערה" ומסביר מה תפקיד "כח המשער" ולמה הרמב"ם רואו אותו כתנאי הכרחי לנבואה.

מדוע זה שאנו רואים את הכל כסובייקט זה לכתחילה? מה גנוז באמירת ה' למשה "אחוז בכסא כבודי וחזור להם בתשובה"? אם גם הרב וגם קאנט מודים שיש אובייקט וסובייקט - מה המחלוקת המהותית ביניהם? בנוסף, איך ההבנה הזאת משפיעה על היחס לתפילה? האם אנו משנים את האובייקט? לסיום הרב מבאר מדוע לא הכל נמדד בהכרה השכלית, ואיך בשכל אפשר לפרוך גם את האמון בשכל עצמו.

מאמר דעת אלוקים, עמ' ק"ל. מדוע שיטת קאנט היא התקדמות של העולם? למה בסוף היא מביאה לייאוש? מה מחדש הרב בתפיסת ה"סובייקטיביות אובייקטיבית"?

מאמר דעת אלוקים, עמ' ק"ל. מה מיוחד במאמר זה שלא קיים במאמרים אחרים? מה הטעות שאנשים טועים ביחס אליו? בנוסף, מהי שיטתו של עמנואל קאנט ועל מה הוא בא לתת מענה? מדוע חשוב לומר שדבריו הם רק כמשל ולא שיטת הרב בעצמו?