מבית המדרש

אכילה מעץ הדעת טוב ורע גרמה לכך שתמיד הרע יהיה מחובר לטוב. המשמעות היא שלפני טוב גדול יש חושך, כשם שהרגע החשוך ביותר ביום הוא הרגע הסמוך לאור הראשון. האשה יולדת בצער כי הופעת חיים היא טוב גדול, משום כך המקום עליו יושב היולדת נקרא משבר. עם ישראל חווה חושך גדול, אך אל לנו לשקוע בחושך אלא לדעת שלפנינו עומד להפציע אור גדול שיביא אתו בשורה גדולה

בפרשת בראשית מוזכר נושא השבת לגבי בריאת העולם. הגדרת מהותו של היהודי בעולם קשורה בנושא השבת, "זכור את יום השבת לקדשו" - איך זוכרים ומכבדים את השבת? השבת נפש לנבראים ונפש העולם, ומתוך כך מהי משמעות אמירת "ויכולו" בתפילת ערב שבת?

אדם הראשון הוכנס לגן עדן ונצטווה לעבדה ולשמרה. המשמעות של 'לעבדה' היא משמעות רוחנית לשמור על הנשמה שהופקדה אצלו. נשמתו, צאצאיו ורכושו של האדם הרי הם בחזקת פקדון. את הפקדון קיבל האדם על מנת למלא את רצון ה'. כל שימוש בפיקדון שלא לדעת הבעלים הרי יש בו בחינת מעילה. כל הברואים באו לשמש את האדם ובתנאי שהאדם ישתמש בהם כדי למלא את רצון ה'. חובתנו לשמור על הפיקדונות ולהחזירם בשלמות.

בפרשת בראשית אנו רואים שמקום יצירתו של אדם הראשון היה מהר המוריה ממקום המזבח ועוד מלמדים אותנו חז"ל שאדם הראשון הקריב שור פר וקורבנות לה'. גם קין והבל הקריבו על מזבח אביהם. מזה אנו רואים שהמקדש והמזבח הם שורש העולם. בפרת נח אנו נחשפים לביטוי חדש "ריח ניחוח" המבטא קבלת הקורבן על ידי הקב"ה במדרגה גבוהה אשר יש רק לישראל.

כל ההתפתחות הכללית וההתפתחות הפרטית תלויה בתפילה. התפילה אינה אמצעי להשגת דברים אלא מטרה. אם לא נתפלל - לא נקבל, לא משום שלא התנהגנו יפה אלא משום שאנו מתעלמים ממהות חיינו. הרגשת החיסרון יש בה מעלה עליונה ואיתות מן השמים שה' חפץ בתפילתנו.

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

האדם מורכב מחלק אלו-ה ממעל ומעפר האדמה. "הסתירה" הזו יוצרת מציאות בה אור וחושך משמשים בערבוביה. האדם מצד אחד יכול להיות עם השגות עליונות ועם רצונות גבוהים ובעת ובעונה אחת לעשות מעשים שפלים ונמוכים. חובתנו לתקן את החלק השפל ולשעבד אותו לחלק העליון. כדי להגדיר אדם כאדם גדול לא מספיק לבחון את מעשיו ומחשבותיו כלפי הבורא אלא לבחון את מעשיו גם ביחס לזולת.