מבית המדרש

יעקב אומר בברכות "לא יסור שבט מיהודה". מדוע זכה יהודה למנהיגות ומלוכה? מיהו מנהיג? מהם התכונות הנדרשות ממנו? רואים בפרשות האחרונות ואף בפרשות הבאות שיהודה (או שבט יהודה) זכה לאחריות בשני המובנים שלה: אחריות במובן של אני אקח אחריות על הדבר הזה ואקדם אותו ואדאג שזה יקרה, ואחריות במובן של אני לוקח אחריות על התקלה שקרתה ומוכן לשלם על זה מחירים. זוהי מנהיגות. שנזכה למנהיגים כאלו בימינו. ואיך כל זה קשור ללוחם בפלחו"ד שנלחם בעזה כבר חודשיים, ולכל אחד ואחד מאיתנו?

יעקב לפני מותו מברך את הבנים. מטרת הברכות לפי האברבנאל כדי להבהיר מיהו המנהיג הבא. התבוננות בשתי דמויות, ראובן ויהודה, מלמדת אותנו על תכונת הפזיזות שהיתה בראובן ובגינה איבד את המלכות, לעומת תכונת המתינות שהיתה אצל יהודה שזיכתה אותו במלכות. על האדם לדבוק בשתי מידות מידת המתינות ומידת הזריזות ודרך שתי מידות אלו יתבונן ויפעל בעולם. שבת שלום!

האבות הם יסוד האומה וממשיכים עד סוף כל הדורות. יעקב הוא חותם האבות וזה מתבטא בכך שדואג לקדושת עם ישראל ומעביר את הקדושה הלאה לשבטים, וכן בתוכם אף בני יוסף - מנשה ואפרים שמקבלים חלק משמעותי בתוך עם ישראל.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

בין יוסף לאחים יש מחלוקות עקרונית שמצאנו לה מקור במחלוקת ב"ה וב"ש - האם ראיית המציאות מתוך הרגש של הזולת היא שקר או אמת. להלכה נפסק כב"ה ולכן כאשר אדם לקח מקח רע מהשוק, מותר לחברו להחמיא על המקח למרות שבעינו מדובר בקנייה לא מוצלחת ומכאן קובעים ב"ה את המשפט המוסרי: "לעולם תהיה דעתו של האדם מערבת עם הבריות". מעורבות רגשית גבוהה יכולה להוות סכנה בה אדם מנסה לרצות את הסביבה. חובתו של האדם לא לפעול מתוך ריצוי אלא מתוך רצון לעשות טוב. אדם שפועל מתוך תחושת ריצוי חושב על עצמו, כל עניינו הוא למצוא חן, לעומת אדם שפועל מתוך רצון לעשות טוב שכל מחשבתו היא על הזולת. שבת שלום ומבורך!

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע ומועדי השנה.

* יעקב אומר "באחרים הימים" שזה בא לדבר על בית המקדש והמשכן. * בנימין נמשל לזאב וגם המזבח שנמצא בנחלתו נמשל לזאב כי הוא אוכל את קורבנותיהם של ישראל. * הדמיון בין ברכת יעקב אבינו לבניו ובין ברכת משה רבינו לשבטים. *מהי זכותו של בנימין שבגלל זה השכינה בנחלתו? * הקשר בין מכירת יוסף למקום המזבח. * ועוד הרבה תירוצים לגבי מהי מעלתו של בנימין שבזכותה השכינה בנחלתו.

ברכות יעקב לבניו ולבני יוסף אינן ברכות של איחולים ותקווה אלא זיהוי הכוחות וניתובם למקומות הנכונים. לא ראיית העתיד היא הגורמת לברכה אלא העתיד הוא סימן לכוחות הנפש הטמונים באדם בהווה. יעקב מניח את יד ימינו על ראש מנשה לא משום שממנו יצא אפרים, אלא משום שהוא גדל ליד יעקב ולומד תורה. תכונת הלמדנות והדבקות בתורה היא זו שהביאה את אפרים ללדת צאצאים גדולים ממנשה ומשום כך יעקב מעדיף אותו על פני מנשה. ברכת יעקב, מעבר לזיהוי הכוחות החיוביים , גם באה להוציא כוחות שהאדם חמס ממקום אחר על ידי חקיינות. כוחות אלו אינו טבעיות לאדם ואינן שייכות לו לכן ברכה גדולה תהיה לו אם כוחות אלו יצאו ממנו. תנאי נוסף להוצאת הכוחות אל הפועל במילואן הוא ההתמודדות עם הקושי . ככל שהקושי גדול כך ההתמודדות גדולה ומי שלא יוותר לעצמו יגלה שבתוכו טמונים כוחות שהוא כלל לא היה מודע אליהם. הקב"ה מונע מיעקב לגלות את הקץ כדי לאפשר לכוחות פנימיים לפרוץ החוצה ולהביא את עם ישראל למדרגה גבוהה יותר.

מדוע נקרא ספר בראשית ספר הישר? מדוע יעקב משכל את ידיו? מה זיהה יעקב באפריים? מדוע דווקא בני יוסף הם כבני יעקב? מהי מידת היושר וכיצד מתגברים על הטבע?

שיעור קצר של הרב משה כ"ץ בנושא כשרות בפרשת השבוע.

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע.

את פרשתנו שוזר תיאור פטירתו של יעקב, החל מהשבעת יוסף לדאוג לקבורתו, דרך הברכות המיוחדות לשבטי י־ה, מסע הלוויה ואבל מצרים ולבסוף סיפור קבורתו. "מעשה אבות סימן לבנים": קבורת יוסף היא רמז לגאולת הבנים בימנו אלה, מה שמגלה ש"יעקב אבינו לא מת".

קבורת יעקב כרמז לגאולת הבנים בימינו.

לומר בעז"ה ואי"ה זה לא מספיק, צריך באמת להפנים שהכל מאת ה' וכך גם להפיץ לאחרים. וזה עניינו של יוסף ששם שמיים שגור בפיו.

כל חיינו אנו מונעים מהמידות. אין מידות רעות וטובות, כל מידה יכולה להיות טובה ובלבד שנשתמש בה בדרך נכונה. לעולם לא ניתן למידות להיות כלי לפורקן הרגשות אלא אך ורק ביטוי לדעת הטהורה. כדי להגיע לדעת טהורה עלינו להכניע עצמנו לתורתנו הקדושה. נדע לאבחן שאנו בדרך ישרה רק כאשר יתקיימו שני תנאים: שמחה והכנעה. מתוך הסתכלות זו נוכל לבוא לתקן את מידותנו בשורש וכך נזכה לתשובה שלמה מעומק הלב!!!

דבר תורה קצר לחיילים על פרשת השבוע