הנאה ממזון שהובא לחיילים ע"י סיור

שאלה

שלום כבוד הרב,
דברים שהובאו לחיילים בשבת באיסור ע"י סיור ביטחוני, מה דינם? האם יש חילוק בין אם נעשה האיסור בטעות בלי ידיעה?

תשובה

א. באיסור 'מבשל בשבת', נחלקו התנאים ונחלקו גם הפוסקים.
השו"ע סימן שי"ח סע' א' פוסק כר' יהודה, שמבשל במזיד, אסור לו לעולם, ולאחרים מותר במוצ"ש, ואפילו למי שנתבשל בשבילו (משנ"ב סימן שי"ח ס"ק ה').
המשנ"ב שם בס"ק ז', מביא את דעת החולקים על השו"ע ופוסקים כר' מאיר שבמזיד אסור לכולם עד מוצ"ש, ובמוצ"ש מותר לכולם.
גם בשוגג נחלקו הפוסקים. השו"ע פוסק כר' יהודה שאסור בשבת לו ולכולם, ורק במוצ"ש מותר.
אבל יש החולקים על השו"ע ופוסקים כר' מאיר, שמותר למבשל בשוגג אפילו בשבת עצמה.
ב. בצבא, כל מה שהובא בשבת ע"י סיור צבאי קל יותר, כי זהו צורך ביטחוני, ואם אגב הסיור הביאו גם אוכל, ודאי מותר בשבת.
בנוסף, גם אם לא מדובר על ציוד לצורך ביטחוני ממש, הנהג שהסיע את המזון, ודאי חשב שמותר לספק מזון והוא שוגג. בכך אנו סומכים על שיטת ר' מאיר, שנתיר אפילו בשבת.
ג. איסור מיוחד נוסף הקיים, הוא איסור תחומין.
אדם או חפץ שבכניסת שבת 'קנו שביתה' במקום מסוים, אסור להוציאם מחוץ לתחום שבת, שזה אלפיים אמה מדרבנן, ושנים עשר מיל לשיטת הרמב"ם, מדאורייתא.
לשון השו"ע בסימן ת"ה סוף סע' ט' לגבי מזון שהוצא חוץ לתחום: "אם הוציאן בשוגג, מותרים לאוכלם, ואסור לטלטלם חוץ לד' אמות, ואם הוציאם במזיד, אסור לאוכלם".
ומעיר המשנ"ב בס"ק נ': "אבל אם הביאן בעיר המוקפת מחיצות, אף על גב דעבד איסורא, מ"מ מותר לטלטלן בכל העיר כולה, בין שהוציאן שוגג בין שהוציאן מזיד" [אלא שבשוגג מותר לאוכלן, ובמזיד, אסור לאכול].

לפי זה למעשה: מזון שהובא בסיור ביטחוני, ודאי נידון כשוגג, ואפילו הובא מחוץ לתחום, מותר באכילה.
צריך ללמד את נהגי הסיור, שבמידת האפשר יכנסו עם הרכב למתחם המוקף גדר שהוא רשות היחיד, שם שוהים החיילים. כך, כאשר פורקים את המזון מהרכב, מותר לאוכלו, וגם לטלטלו בכל המתחם.