פרשת בשלח - נתינת מקום לצרכים ולרגשות

עם ישראל יוצא ממצרים ביד רמה, אך מאות שנות עבדות השאירו בקרבו צלקות רבות. העמידה לפני הים כשמצרים רודפים מאחור השאירו את העם נבוכים, מחד נדרש מהם להאמין ומאידך הפחד מהמצרים טרם חלף. הקושי מתקבל אצל הבורא בהבנה ומתוך כך מבינים אנחנו שקושי אין משמעותו שאנו לא מחוברים לרעיון הגדול. מותר שיהיה קשה ומותר לבקש דברים שלפי המדרגה שלנו אנו זקוקים להם ובלבד שהצורך והבקשה לא יהפכו לתלונה. דחיית הצרכים הבסיסיים יכולה לגרום למתח ולעצבות גדולה. הצרכים היחידים שצריך לדחות אלו צרכים שנוגדים את ההלכה. גם בעולם הרגשות האדם צריך להיזהר ממצב של דחייה. רגשות צריכים לקבל ביטוי במציאות. ביכולת לבטא רגש יש ריפוי ושחרור של מתחים פנימיים ומתוך השחרור האדם יכול להתקדם. חובת האדם להיזהר לא להיסחף אחר הרגשות ולהשתמש בהם כתירוץ לחוסר עשייה והתקדמות.