פרשת בא - מעלת החיפזון

מקובלנו לומר שהחיפזון מהשטן, אך התבוננות בפסח מצרים מלמדת אותנו שפעמים מידת החיפזון נצרכת וטובה. כשם שבשריפה איננו עושים חשבונות אלא נחפזים להציל כמה שיותר אנשים, כך גם ברוחניות פעמים נדרש מהאדם להתנתק בחיפזון מההרגלים הרעים ולהתחיל דרך חדשה. פעמים רבות אדם מחשב חשבונות רבים ובגלל חששות מעיכובים טכניים, נמנע האדם מלעשות דברים חשובים ונכונים. כאשר אדם מגיע למסקנה שטוב ונכון לעשות דבר מסוים, עליו לעשות זאת בחיפזון כדי שהחששות לא ימנעו ממנו להתקדם, אולם כאשר המהות של הדבר אינה מבוררת לאדם עליו להתבונן בנחת ולבדוק האם עצם הדבר נכון או לא. החיפזון טומן בתוכו את מעלת ההתחדשות. הקושי לפעול בחיפזון גם ביחס לדברים נכונים וטובים, פעמים רבות נובע מכך שלאדם קשה לשנות הרגלים. לעומת זאת אדם שאינו חושש מחיפזון הוא אדם שמוצא הרבה נחת בתכונת ההתחדשות. מצוות החודש היא המצווה הראשונה בה נצטוו ישראל. השילוב של מידת החיפזון החיובי והרצון להתחדש מניעים את האדם להתקדם וללכת מחיל אל חיל!