מקום שלא נבדק

שאלה

שלום כבוד הרב,
מה דין שהייה במקום שלא עשו בו בדיקת חמץ ויש חשש אפילו שמחזיקים שם חמץ ממש?

תשובה

מקום בו אדם שוהה בדרך קבע, חייב בבדיקה בברכה.
מקום בו אדם שוהה בדרך ארעי, חייב בבדיקה בלי ברכה.
הסיבה:
אדם אחראי על רשותו ועל עצמו.
רשותו: "ולא יראה לך חמץ... בכל גבולך" (שמות פרק י"ג פס' ז').
כלומר - מקום השייך לאדם, אם משאיר בו חמץ, עובר על 'בל יראה ובל ימצא'.
עצמו: מקום שלא שייך לאדם, כמו למשל אוטובוס / טרמפ / חדר ששוהה בו ואינו שלו, שבו האחריות היא על עצמו, שלא יאכל חמץ, אבל אין עליו איסור 'בל יראה ובל ימצא'.
חכמים חששו, שחמץ, שמא מתוך שאין בדילים ממנו כל השנה, יבואו מתוך הרגל לאוכלו בפסח.
לכן, צריך להקפיד שבתוך המקום שבו הוא נמצא, המקום הסמוך אליו ממש כמו הכיסא שעליו הוא יושב, השולחן שלפניו וכד', יהיה נקי מחמץ.
אבל חמץ שנמצא בתוך מקום זה שאינו סמוך אליו ממש כמו למשל בתוך ארון או מתחת למיטה וכד', בחדר בו הוא האדם נמצא, אין עליו כל איסור.

למעשה: חדר כזה, או טרמפ / אוטובוס וכד', שאינם רשותו הפרטית של האדם, מוטל עליו לראות בעין שאין חמץ במקום ישיבתו, או על השולחן שלפניו, ומותר לשהות במקום כזה. בדיקה עראית זו היא בלי ברכה.