קבלת שבת מוקדמת

שאלה

שלום כבוד הרב,
חיילים שצריכים לצאת לפעילות מיד בכניסת שבת, האם מותר להם לקבל שבת מוקדם יותר, להתפלל ולאכול סעודת שבת מוקדם? לכאורה אם יקבלו שבת מוקדם יותר, יעברו יותר על חילול שבת.

תשובה

למדנו בסימן רס"א סע' ב' ברמ"א, שיכול אדם להקדים ולקבל שבת מפלג המנחה והלאה. כמובן, צריך להתפלל מנחה לפני פלג המנחה, ואז יכול לקבל שבת מפלג המנחה.
אם קיבל, נאסר בעשיית מלאכה, ומותר לו לעשות קידוש וכו'. יש לזכור לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים. גם אם אין לו זמן להתפלל ואח"כ לקדש ולאכול, יכול לקדש ולאכול לפני התפילה ויזכור להשלים ק"ש ותפילה אחר כך.
כאמור, קבלה זו אוסרת עליו עשיית מלאכה, אולם אין זה איסור לאו, אלא איסור עשה (ביה"ל שם, ד"ה "י"א שצריך וכו").
על פי זה, לכאורה עדיף לא לקבל שבת, ולצאת לפעילות כאשר עדיין לא חלים עליו איסורי שבת, כמובן, אם זה לפני שקיעה.
ואכן כך כותב הרב מן ההר זצ"ל, בספרו הלכות צבא ומלחמה, פיסקא 232, וכן היה אומר הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד.

אולם לדעתי עדיף שיקבל עליו שבת, יתפלל, יקדש ויסעד [או, במידה ואין זמן לכל אלו – יקדש מיד ויסעד, ולאחר זמן כשיתאפשר, יתפלל] ואחר כל זה יצא לפעילות. זאת מפני שבסך הכל מדובר על כשעה ורבע זמניות לפני שקיעה.
אם יספיק, בשעה ורבע זו הוא יתפלל, יקדש, יאכל ויברך. כל זה ימלא זמן של כמעט שעה. ועד שיעלה הכֹח על הרכבים, או עד שיצא לפעילות, יישארו רק מספר דקות לפני שקיעה ואולי תעבור השקיעה.
נמצאת שהקבלה המוקדמת, לא גרמה לו לעבור יותר איסורים, כי ממילא הוא יצא אחרי שקיעה.
ומה הרוויח? הרבה! שהתפלל במיושב ולא תוך כדי נסיעה, קידש בישוב הדעת ויוצא למשימה על בטן מלאה. חשבון זה לבדו, אומר שתפקודו כחייל יהיה טוב יותר. אם כן, השיקול הוא, באיזה אופן תבוצע המשימה בצורה טובה יותר.

למעשה: עדיף שיתפללו ערבית מיד לאחר פלג המנחה, יקדשו, יאכלו ואח"כ יצאו למשימה.
נימוק זה, כוחו יפה גם למצב בו אין לחיילים שהות להתפלל לפני היציאה למשימה, אלא רק לקדש ולאכול, לאחר פלג המנחה.