הפסקה לדיבור עם מפקד בתפילה

שאלה

שלום כבוד הרב,
מפקד שעלול להעניש את חייליו בעקבות כך שלא יענו לו כאשר פונה אליהם בתפילה - האם נכנס לגדר 'שואל מפני היראה' המבואר בסימן ס"ו?

תשובה

הגדרת מפני הכבוד היא פשוטה וברורה יותר מאשר מפני היראה, ונכלל בה כל אדם נכבד שראוי לכבדו מחמת חכמתו, זקנותו או עושרו.
לעומת זאת, בהגדרת מפני היראה מצינו שתי פנים:

1. אדם שראוי לירא ממנו מחמת עצמינו, הואיל ויש מצווה לירא ממנו, כגון:

אביו - עליו נאמר בפסוק "איש אמו ואביו תראו" (ספר ויקרא פרק י"ט פס' ג').
רבו מובהק - שלמד רבי עקיבא מהפסוק "את ה' אלוקיך תירא" – לרבות ת"ח (מסכת פסחים דף כ"ב ע"ב).
מלך - "שום תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך (מסכת סנהדרין דף כ' ע"ב).

2. אדם העלול להזיק לנו אם לא נתייחס אליו כראוי, כגון אנס הנזכר בסימן ס"ו סע' א'. לפי המבואר בפוסקים, פשיטא שאם יש סכנה ממש הרי אין לך דבר העומד בפני פקו"נ.

ואם כן, האנס המדובר הוא בחשש פגיעה גופנית. ובביה"ל ד"ה "או אנס" מוסיף, דגם הפסד ממון בכלל.
לגבי מפקד בצבא, ודאי שיש בידו להצר לנו, ע"י מתן עונשים והקפדה יתרה. אך אין בידו לגרום לנו הפסד ממון, וגם לא נזק גופני, ובוודאי שלא פקו"נ.
ניתן לומר שגם צער, או עונש כתוספת שעות שמירה או ביטול חופשות, דומה לנזק ממון. אולם בוודאי שאין כל המפקדים שווים בדבר.
לפיכך למעשה, אם לפי הכרתו את המפקד יש חשש סביר שהוא עלול להתנכל לו, כדוגמת בטול חופשות או הטלת משימות שיש בהם צער, רשאי להפסיק.
אולם אם לפי הכרתו את המפקד, החשש לכך הוא רחוק, או שביד חייל לקבול למפקד גבוה יותר, ולמנוע נזק מעצמו ע"י כך, במקרה כזה אינו בכלל מפני היראה.