בין רב לפרופסור

שאלה

במחילה מכבוד הרב, הייתי רוצה להבין את דבריו לעומק. אינני מבין מה הבעיה ב"חילוק" בין דבריו של פרופסור שאכן "אינם נשמעים", לדבריו של רב שכן נשמעים. הרי אין ספק, שגם אם יש אי אילו פרופסורים, שיש להם אי אילו "שומעי לקח", רחוק עדיין המקרה בו ייקחו מדבריו "הלכה למעשה", אם בכלל. הרי אין כל כך מושג כזה בעולם האקדמיה, שעל כל השלילי והפסול בו, עדיין רובו עיסוק ברוח ובתאוריה ולא במעשה. מה שאין כן רב, להבדיל, שבוודאי יש לו שומעי לקחו, והופכים הלכה למעשה, בעיקר לאור העובדה שבניגוד לאקדמיה, עולם התורה הוא בהגדרתו, לימוד על מנת לעשות. כמו כן, וודאי שייתכנו אינספור מקרים, בהם שני אנשים יעשו פעולה זהה לחלוטין, אך האחד ייענש, והאחר לא. לעניות דעתי מציאות כזו קיימת בעולמות רבים וגם בעולם ההלכה, בו למשל הכוונה יכולה להכריע אם מצווה נעשתה או לא, ולהבדיל, כך גם בעולם הפלילים, ישנו דירוג של חומרת המעשה, לפי הכוונה שעמדה מאחוריו. כמו כן, ודאי שגם לתוצאות המעשה יש השלכה. אמנם לא עולה בדעתי כרגע דוגמה, אולם נראה לי שגם בעניין זה יש דוגמאות בעולמות תוכן שונים. ולבסוף, לעניין הסתירה הפנימית במערכת החוק, ודאי שיש סתירות כאלו, והן רבות מספור, כשהבסיסית שבהן היא, שדמוקרטיה יכולה לשרוד, רק כאשר לא מנצלים את הפרצות שבה לרעה (מקור האבסורד ביוון כידוע: היחידים שזכו ליהנות מזכויות וחובות הדמוקרטיה, הם האזרחים, אך לא עבדיהם הרבים שזכויותיהם היו רמוסות עד עפר ומטה) אולם עדיין, נראה לי, שהטוב במערכת זו, רב על העיוות במציאות של ימינו, בעיקר למול המדינות הסובבות אותנו למשל. גם אם הטוב היחיד בעיני מתבונן, הוא מוראה של מלכות שאלמלא הוא, "איש את רעהו חיים בלעו", עדיין יש להיזהר בכבודה (אינני רומז חלילה, שהרב לא נזהר בכבודה, אלא אני מתכוון לומר זאת באופן כללי). ולי נראה, שיש הרבה לחיוב בכך, שגם אסיפת נבחרים, שמטבע ברייתה לא בהכרח יוצאים ממנה דברים טובים, כיוון שיש שבוחרים טוב ויש שבוחרים פחות טוב, גם עליה יש ביקורת, ו"חוות דעת נוספת". אין לי דעה מוחלטת, כיוון שלא חקרתי זאת לעומק, במצב הדברים מבחינת בררנות האכיפה של הרשויות, ובוודאי שעל פניו, ומדבריהם של דוברים שונים, נראה שיש הטיה ברורה לרעת "נאמני ארץ ישראל", אולם, מלבד העובדה, שמכורח המציאות הדבר כך, כיוון שאין נציגות נכבדה של ציבור זה ברשויות השונות, אם בכלל, מלבד זאת, נראה לי, שאין זה דבר שקורה לאחרונה בחוות הדעת של היועמ"ש, או במאבקים בין הכנסת לבית המשפט, אלא היסטוריה ארוכת שנים, מאז ייסוד מערכות אלו ובירור תפקידן עם השנים. וודאי, שמלבד תפילה, יש גם הרבה מה לעשות במדינה בדורון ובלחימה, וגם ליטול חלק במערכותיה. וכי לו יצויר חלילה, שציבור המתנחלים היה במחנות באירופה, והמדינה מתנהלת על מוסדותיה בארץ, האם היו נשארים באירופה ומתפללים לשינוי, אן עולים ומצטרפים? בתקווה לתשובה ובתודה מראש.

תשובה

שלום! א. קיומה של מערכת משפטית היא חיונית אפילו אצל אומות העולם. אחת משבע מצוות בני נח היא, להקים מערכת משפטית. ב. ודאי יש דברים טובים המתרחשים במערכת המשפט, והיא תורמת לחיי המדינה. ג. הביקורת היא על הצבת מטרות שגויות, והתעלמות ממטרות חיוביות, במיוחד כשזה נוגע לצד ימין של המפה. למשל: לא להרוס כפר בדואי, עד שנבנים לו מבנים חלופיים, (ליד מעלה אדומים) זו מטרה חיובית, שלא לפגוע באנשים. כאשר מדובר במתנחלים, אפשר לזרוק אותם לכל רוח. פילוג בעם, זה דבר שבית המשפט מכיר בו רק בצד אחד של המפה. ד. אתה עצמך כותב, שההטיה היא בגלל "שאין נציגות נכבדה ברשויות השונות". האם לפי דעתך זה צדק חברתי, שמי שלא נמצא, נרמס. ומי שנמצא מקבל יחס. (אגב, גם לבדואים אין נציגות, אבל הם מקבלים יחס הוגן) ה. שני אנשים העושים אותו מעשה, עם אותה כוונה, אין שום כוח שבעולם אשר יקבע, שהאחד יענש, כי יש תוצאה לפעולתו, מפני שאחרים שומעים לו, והאחד שלא שומעים לו, לא ייענש. זה עיוות מחשבתי. בהלכה, אנו מוצאים הבדל, למשל בהלכות שבת, שם "מלאכת מחשבת אסרה תורה", ודאי יש הבדל בין כוונה זו או כוונה אחרת. אבל, כאמור, אותו מעשה עם אותה כוונה, אין כל יסוד אמיתי, מוסרי ותורני להבדיל ביניהם. הרב אליקים לבנון שליט"א www.yelm.co.il