empty label
שאלה
מובא במשנה ברורה בסימן עה´ ס´ א´ ס"ק ז´, שישנו איסור הסתכלות באישה ואפילו באצבע קטנה. כמו כן מובא בגמרא שכאשר לבן אדם יש שתי דרכים , אחת צנועה וחת לא צנועה (דרך הכובסות) צריך אדם לילך בדרך הצנועה ולא ללכת בדרך הלא צנועה ולעצום עיניים. אשמח אם הרב יוכל לענות לי על 2 שאלות: 1. מתי מותר ללכת למקום לא צנוע, ומה נקרא אין אפשרות אחרת. (למשל האם יאסר ללכת לטיול בחופש במקום מים מחשש שיראה מראות לא צנועים והדבר כיכול "אינו נצרך"? ) 2. כאשר אדם יוצא לשידוכים, האם יש גדר של פרק זמן בו צריך לצאת בכדי שלא ירבה אדם להרהר , והרי אנחנו מכירים מהציבור החרדי שמרבים לברר לפני הפגישה ע"מ לצמצם את משך ומס´ הפגישות שיהיה בהם צורך ע"מ להגיע להחלטה. האם זו הדרך בה יש ללכת? אשמח אם הרב יוכל להוסיף מקורות הלכתים. תודה מראש
תשובה
שלום, 1. לא ללכת למקום לא צנוע, למשל, טיול דרך שפת הים. כיום, גם ללכת לקניות לקניון או ברחוב ראשי, זה קרוב לשפת הים, ודאי בקיץ. אם יש קניון חרדי, לקנות שם. אם זו טירחה לנסוע, והקניון הרגיל קרוב וזמין, אפשר. כי זה נקרא ליכא דרכא אחרינא. טיול במסלול העובר נחל וכד´, מותר. בדומה לגדר "לא פסיק רישה". ב. כל מפגש מביא להרהור. ברמות שונות, לפי האדם. אורך המפגש לא משנה בזה, כי גם במפגש קצר יש הרהור, ובכל זאת מותר. אורך המפגש משנה לענין קלות ראש. במפגשים קצרים יותר פחות מגיעים לקלות ראש, במפגש ארוך, יותר. עם זאת, כדי להכיר לעומק, צריך זמן. לכן יראה כל אחד לפי ענינו. זמן של כשעתיים, סביר ביותר. מי שמרגיש שדרוש לו עוד זמן, יוסיף. אבל לא מעבר ל-4 שעות, זו המלצה, מתוך הנסיון. הרב אליקים לבנון שליט"א www.yelm.co.il
התשובה נכונה ליום נתינתה