בחירת בן זוג

שאלה

שלום לכבוד הרב, הרב כותב שאחד המעגלים החשובים בבחינת בן/בת זוג הוא האם קימת הערכה של הבחורה כלפי הבן לגבי יכולתו להנהיג את הבית, סמכותיות, משענת ועוד. למיטב הבנתי נושא זה מתחלק ל 2: א. האם הבחורה אכן מרגישה כך. ב. האם הבחור מרגיש שהערכה זו קימת כלפיו. לעיתים רק צד אחד קיים והשני לא. האם הרב יוכל בבקשה להרחיב בענין זה. האם אי קיומו של צד אחד מחייב הפסקת הקשר או אולי ישנם דרכים לפתרון. כמו כן, לעיתים התחושה מעורבת (בכל אחד מהצדדים), כיצד יש לנהוג במצב זה? בתודה מראש.

תשובה

שלום, עיקר ההרגשה צריכה לבוא מצדה של הבחורה, החייבת להרגיש בבעלה משענת והנהגה. זאת עפ"י הפסוק: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. אצל הבחור זו אינה הרגשה, אלא קבלת תפקיד על עצמו: בחור המתעתד להקים בית צריך לדעת שאחד מתפקידיו הוא להיות לאשתו למשענת. למשל, כאשר אשה מתלבטת, לא נכון שיאמר לה בעלה: תעשי מה שטוב לך. כי היא עצמה אינה יודעת מה באמת טוב לה. אם בעלה משוחח עמה, ומתוך כך רואה מה היא רוצה, הוא עוזר לה להחליט. זו היא משימת "הנהגה". ודאי שהנהגה אינה דבר מוחלט. יש ענינים שהאשה "מנהיגה" בעיקר בתחומי ניהול הבית. במסכת יבמות (סג,א) מספרת הגמרא על רב שהיה מבקש מאשתו לבשל עבורו עדשים או מין קטניות אחר, והיא היתה עושה לו "דוקא" ומבשלת את המין השני. משום כל היא נחשבת כאשה לא טובה, שאינה עושה רצון בעלה. יתכן שאם רב היה מקבל על עצמו את "ההנהגה" שלה בעניני המטבח, היה נמנע המתח שביניהם. לכן כאשר התחושה מעורבת, כפי שכתבת, צריך לברר באילו תחומים הוא מנהיג ובאילו היא המנהיגה. ועל פי זה לקבל החלטה. הרב אליקים לבנון שליט"א www.yelm.co.il