קביעת עיתים לתורה

שאלה

שלום רב, מה הכוונה ב- "קביעת עתים לתורה"? האם הכוונה - להיות נוכח בשיעורי תורה? ואם כן אז - האם לראות הרצאות באינטרנט או להיות נוכח בהרצאות גם נחשב? ולמה זה נקרא בשם הזה? תודהה

תשובה

ללירן שלום וברכה, "קבעת עיתים לתורה?" היא אחת מהשאלות שחכמים מלמדים אותנו ששואלים את האדם בבואו לעולם האמת (מסכת שבת דף לא´ עמ´ א´). אין הכוונה בהכרח שבדיוק זו הלשון, אלא יש שם מספר נקודות מהותיות ועקרוניות לחיי האדם המאמין (אמונה, בין אדם לחברו, קיום העולם ועוד). הרעיון איננו מתמצה ב"לימוד" תורה בלבד, אלא ב["קביעות"] - לקבוע את עצמך בתורה, בשני מובנים- הראשון - שהדבר ייעשה בצורה קבועה ומסודרת, "תמידים כסדרם", ללא הפסקות, ללא דילוגים. אם החלטת שאתה הולך לשמוע שיעור מסוים - עליך להקפיד על העקביות. בכיוון נוסף - "קביעות" מלשון חשיבות. לקבוע את הדבר בראש סדר העדיפויות שלי. לדעת שלימוד התורה הוא המחייה את האדם, את רוחו ונפשו. מעניק כוחות חיים לנשמה, כמזון לגוף, שאי אפשר בלעדיו (הבעיה שלא תמיד מרגישים זאת, לעומת הבטן המקרקרת...). לסדר את סולם הערכיים בחיים של עיקר מול טפל, במה משקיעים את הזמן ומה חשוב באמת, ומאידך, מה משני וטפל (גם אם לעיתים בו מתעסקים ברוב שעות היום). חובת לימוד התורה - שייכת יותר לבנים מאשר לבנות (יעוד ושליחות שונה מצריכה כלים שונים), ולפי זה סדר היום שונה. מה לומדים? ["אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ".] הלימוד צריך להיות בדברים החשובים, אך חשוב גם לבחור את המורה-הרב המתאים לך. זהו אחד המפתחות ע"מ לשמור על הקביעות. כשמעניין לי - אני מוכן להשקיע יותר. כמובן, כשיודעים את החשיבות - אז מתאמצים גם כשלא תמיד נהנים. איך ללמוד? ודאי שהטוב ביותר הוא [הלימוד העצמי] (או עם חברותא). בכך אדם קובע את לימודו במה שהוא רוצה וחפץ. חשוב ללמוד בקול, להוציא את המילים מהפה - לא ללמוד בעיניים "ערוכה בכל ושמורה - אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת" (עירובין נד´ א´). אבל, גם שמיעת שיעורים היא חלק ממצוות תלמוד תורה. כל דיבור של תורה נכלל ומצטרף (גם אם יש מעלה גבוהה יותר של לימוד בעצמו). לכן, אם יש שיעורים טובים - כדאי ללכת ולשמוע. דרך האינטרנט - גם זה נכלל בלימוד תורה, אבל יש בכך שני חסרונות: א. ראית הרב המלמד משמעותית מאוד - הן לריכוז והן לחיבור ולהבנה העמוקה של הדברים. אין מה להשוות שיעור ב mp3 לשיעור חי שהאדם נוכח בו ומשתתף פעיל (יותר או פחות - תלוי באופיו של השיעור). ב. כשיש רב "מוחשי" שעומדים מולו - אפשר לשאול, אפשר להתחבר ו"לעשות לנו" רב, כהדרת המשנה במסכת אבות. רב וירטואלי (כמו גם השו"ת הזה) הטוב ביותר שיהיה תמיד ישאר משהו מנותק, מבחוץ. ההשפעה האמיתית והמבורכת של קשר רב-תלמיד היא דרך המפגש הבלתי אמצעי, הקשר הקרוב והאוהב, ולא דרך המסך. ואעפ"כ, בודאי שהרווח עצום, כשאפשר למצוא היום שיעורים של רבנים שלעולם לא הייתי מגיע לשמוע אותם, אלמלא האינטרנט. "..בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשיחַ בְּחֻקֶּיךָ. וְנִשמַח בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תורָתֶךָ וּבְמִצְותֶיךָ לְעולָם וָעֶד. [כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ] וּבָהֶם נֶהְגֶּה יומָם וָלָיְלָה." בברכה אמיר