empty label
שאלה
שלום כל בוקר שאני הולך לתפילת שחרית במנין, אני משתדל לתת צדקה בסתר לקופות בית הכנסת. במהלך התפילה עוברים בין המתפללים אנשים חרדים שמקבצים נדבות, לי יש מספר בעיות עם זה: א. הם פשוט דוחפים את כפות ידם לתוך הפרצוף שלי במהלך התפילה, מה שמאוד מפריע לי. ב. עצם זה שהם מפריעים אני לא נותן להם צדקה, מה שגורם לי לנקיפות מצפון לכל היום ומוציא אותי מריכוז התפילה. ג. חוץ מאנשים אלה, ישנם גם קבצנים שבאים לקבץ נדבות וגם מפריעים למהלך התפילה - לצערי היום קשה לזהות מי נזקק באמת ומי רמאי, אולי אני נותן צדקה לרמאי? לסיכום הבעיות, אני נותן צדקה לקופות בית כנסת, אני יודע שהכסף בקופות יגיע ליעדו, כשמקבצי הנדבות מפריעים לי במהלך התפילה, אני לא יודע לאן כסף זה הולך? ואני רוצה תשובה כנה, האם במהלך התפילה צריך להביא צדקה, גם אם זה מוציא אותי מריכוז - אני מאמין שכל דבר בעיתו - זמן לתפילה וזמן לצדקה - בבקשה תחזירו לי תשובה ונקיפות המצפון יעלמו. תודה אפי
תשובה
לאפי שלום כדאי מאוד לעבוד על הלכות צדקה (בשו"ע יורה דעה סימנים רמז´-רנ´). לקט מתוכן: "מצות ´עשה´ [ליתן צדקה כפי השגת יד,] וכמה פעמים נצטוינו בה במצות ´עשה´. [ויש ´לא תעשה´ - במעלים עיניו ממנו,] שנאמר: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו, ז). וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל, וכאילו עובד עבודת כוכבים. ומאד יש ליזהר בה, כי אפשר שיבא לידי שפיכות דמים, שימות העני המבקש אם לא יתן לו מיד, כעובדא דנחום איש גם זו." (רמז´ א´) "[צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב,] ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומין. ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו. [אם שאל לו העני ואין לו מה יתן לו, לא יגער בו ויגביה קולו עליו, אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו הטוב שרצונו ליתן לו אלא שאין ידו משגת.] הגה: [ואסור להחזיר העני השואל ריקם,] אפילו אין נותן לו רק גרוגרת אחת, שנאמר "אל ישוב דך נכלם" (תהילים עד, כא). (רמט´ ג´-ד´). נמצא, [שאסור להתעלם לגמרי מהעני,] אבל מאידך, אם אין מה לתת לו (כי סיימתי את מכסת הסכום שהקצבתי לעצמי לחלק היום לצדקה) - אפשר וחובה לומר לו, שאין ביכולתי לתת לו, אבל לא להתעלם כאילו לא ראיתי את בקשתו ופנייתו אלי. (אפשר גם לסמן בתנועת יד עדינה שאין לי, אך מתוך אכפתיות ולא מתוך זלזול וכעס). נקודת המוצא היא, שצריך לדעת כמה אתה נותן, לפי יכולתך ולפי הגדרים שקבעו חז"ל למצוות צדקה. ראה: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=94070 על גבי הבירור הזה, אפשר להחליט מה, מתי, למי נותנים וכמה, לפי סדר העדיפויות (ע"פ ההלכה וע"פ הרצון האישי). לגבי זמן הנתינה - בזמן התפילה - מתפללים ולא נותנים צדקה! גם ככה קשה להתפלל בכוונה (אם בכלל), וההתעסקות עם נתינת כסף לצדקה ודאי לא מוסיפה לכוונת התפילה. שים לב: "טוב ליתן צדקה [קודם] תפלה (=שמו"ע). (שו"ע או"ח צב´ י´) - וגם זה בזמן מוגדר ולא כל הזמן שוב ושוב. ומה נעשה אם אותם אנשים שלא חושבים כך ודוקא בזמן קריאת שמע באים לבקש נדבה? כאן בודאי שהעוסק במצוה (=תפילה) פטור ממצוה (צדקה), ובד"כ לא מדובר בפיקוח נפש של עני שיוצאת נפשו ברגע זה (עוד לפני השיקולים של אנשים שאינם מהוגנים באמת). ****** למעשה, א. החלט למה וכמה כסף אתה מקדיש לצדקה (גם לעניים מזדמנים). ב. כשאתה נותן - עשה זאת בעין יפה, בחיוך ובעידוד במילה טובה. ג. אל תתעלם מכל בקשה. גם כשמבקש ממך פלוני באמצע הרחוב ואינך יודע האם הוא באמת נזקק לאוכל או שהוא מבקש כסף לסמים ולאלכוהול - אפשר לתת לו מתנה מועטת (10 אגורות) ולא להתעלם, אלא אם כן ברור לך שהנ"ל אינו משתמש בכסף למחייתו הגופנית הנצרכת באמת. ד. אם החלטת שלא לתת - אל תתעלם, כאילו לא ראית אותו, אלא אמור ש"אין ביכולתי לתת כרגע", וזה אינו שקר, אף אם יש לך כסף בכיס, כיון שיתכן ותזדקק לו. ה. בזמן התפילה - השתדל להתפלל, מקסימום לסמן בעדינות ש"לא עכשיו". לפני, אחרי - בשמחה. באמצע - ממש לא במקום. ו. והעיקר: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ [וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ] כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה´ אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ" (דברים טו´ י´). בברכה ובשמחה אמיר
התשובה נכונה ליום נתינתה