מתביישת לבקש מחילה

שאלה

שנה טובה, לקראת יום כיפור... תהיתי מה עושים במצב בו רוצים ואף ייתכן שצריכים לבקש סליחה מאדם איתו נותק הקשר במהלך השנה (מתוך כוונה). אני עשויה למחול לאנשים שפגעו בי על אף שהם אינם ביקשו אותה, אך אין לסמוך מכך שאותם אנשים ינהגו כמוני... מה עושים? תודה, ושוב- שתהיה שנה מבורכת, י.

תשובה

שנה טובה, כותב המחבר בהלכות יו"כ בשו"ע (אורח חיים סימן תרו´): "[עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו]* אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו* [ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית...] הגה: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול..." ומסביר המשנ"ב שם: כי "אע"פ שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע כנגדו, מ"מ אם אין לו פנאי הוא ממתין לפייסו על יום אחר. אבל [בעיוה"כ מחוייב לתקן הכל], כדי שיטהר מכל עונותיו". זה אכן קשה ולא נעים, אבל הנעימות שאחרי, והידיעה שהצלחתי לנקות את הלכלוך (שבדרך כלל, במבט לאחור נראה מיותר וטיפשי), מעודדת ומחזקת, ועוזרת להתגבר על הבושה. חכמים בתלמוד הירושלמי מלמדים אותנו שישראל משולים לגוף אחד שלם ובו איברים שונים, ולא שייך שיד ימין שחתכה את יד שמאל, תחזור יד שמאל ותחתוך את יד ימין. הקשר הנשמתי המיוחד הזה, הערבות הקיימת בין כל ישראל, היא סוד מיוחד המתגלה בימים קשים באופן ציבורי (כפי שראינו לפני כחודש), ועלינו לנסות ולממשה גם באופן הפרטי שלנו. זה לא קל, אבל הנסיון מורה שזה יותר פשוט ממה שמדמיינים ומפחדים. [לעשות ולהצליח! להתגבר על הבושה!] הפחד משתק יותר ממה שהמציאות עושה באמת. הרי יתכן מאוד שגם הצד הנפגע מצטער על הנתק שנוצר ומחפש את היכולת לחזור ולהתחבר. ******* ["כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"] (משלי כז´) ומסביר רש"י הקדוש את הפסוק מובא בפירושו לגמרא במסכת יבמות דף קיז´): "כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו, אם הוא שוחק הם שוחקות, ואם הוא עוקם הם עקומות – כן לב האדם לאדם האחר, אם הוא אוהב את זה גם זה הוא אוהבו, ואם הוא שונא את זה גם הוא שונאו" וכל השאלה היא: [מי יזכה להיות הראשון?] בברכת חתימה טובה ושלמה בשמחה ובאהבה! אמיר