למה אסור לי לגעת באחים שלי ובבני דודים שלי???

שאלה

אהלן, טוב, לפני השאלה, יש לי כמה סיפורים מביכים.... {פשוט לפני כמה דקות הסתכלתי באחת השאלות וראיתי שיש איסור חמור מאוד בלגעת בבני דודים - אפילו קטנים, ואפילו באחים!!!!!!!!!!!! -אם זה יותר מלחיצת יד, והתחלתי להתפחלץ...} והסיפורים הם כאלה: 1. לפני כמה זמן היתה לנו חתונה במשפחה {אח שלי התחתן} וכמובן שכולנו התנשקנו והתחבקנו אלפי פעמים מתוך התרוממות רוח {אני ואח שלי החתן, אני ואח שלי- לא החתן, אחותי עם אחים שלי כל אחד {שהיא בת 21 ואני בת 17}, אני עם בני דודים שלי- שגם הם דתיים- ואפילו ממש ממש דוסים- ואפילו הם יזמו את החיבוקים} וכו.. וכו.. וכו.., ואז גיליתי שאסור לי לגעת בהם, אפילו באח שלי שהתחתן!!!!!!!!!!!! 2. אני מדריכה בבנ"ע, ובמסע פסח הקודם ראיתי את בני דודים שלי {שהם חניכים} ושיא ההתלהבנו לראות אחד את השני {כי אנחנו גרים ממש ממש רחוק...} והתחבקנו אלף פעמים בערך!! ואז גיליתי איזה עבירה עשיתי שקראתי שאסור לי לגעת בהם בכלל!!!!!! אני מצטערת שאני ככה אומרת אבל האיסור הזה לטעמי הוא פשוט הגזמה מטורפת ופשוט אין מצב שאני עומדת בו לעולם!!!!!!!!!!!!!! זה פשוט חסר כל פרופורציה ואנושיות שהתורה אוסרת לי לחבק את אח שלי ביום חתונתו!!! בקיצור, אז מה שאני באה לשאול פה זה האם האיסור הזה הוא לאנשים המחמירים {ויש אנשים המתירים לגעת באחים ובני דודים} או שזה הלכה שחובה לציית לה??? אני מצטערת שאמרתי דברי כפירה אבל זה באמת בא מתוך תסכול- שבחיים, אבל בחיים, אני לא הולכת {במודע או לא במודע} לקיים את ההלכה המופרכת הזו.......... תודה מראש, אני.

תשובה

שלום וברכה במקום תשובה פשוט אעתיק לך את לשון הרמב"ם בספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא´ הלכות ו´-ז´: [ו. המחבק אחת מן העריות שאין ליבו של אדם נוקפו עליהן, או שנישק אחת מהן--כגון אחותו הגדולה, ואחות אימו, וכיוצא בהן--אף על פי שאין שם תאווה ולא הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר. ודבר זה אסור הוא, ומעשה טיפשים הוא--שאין קרבין לערווה כלל, בין גדולה בין קטנה: חוץ מהאם לבנה, והאב לבתו. ז. כיצד: מותר האב לחבק בתו, ולנשקה, ותישן עימו בקירוב בשר, וכן האם עם בנה--כל זמן שהם קטנים. הגדילו ונעשה הבן גדול והבת גדולה, והוא שיהיה "שדיים נכונו ושיערך צימח" (יחזקאל טז,ז)--זה ישן בכסותו, וזה ישן בכסותו. ואם הייתה הבת בושה לעמוד בפני אביה ערומה, או שנישאת, וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה, אף על פי שהן קטנים--משהגיעו להיכלם מהן, אין ישנים עימהם אלא בכסותן.] עוד אציין שגם השולחן ערוך, ר´ יוסף קארו מעתיק את דברי הרמב"ם כלשונם, וכי אין אף אחד מן המפרשים שחולק על הלכות אלו. תמיד בשמחה יעקב סביר