פרשת תזריע מצורע - הסוד שבטומאת היולדת

הופעת חיים לעולם הוא מעשה גדול, טומאת היולדת באה, משום שבתוך האידיאל הגדול של הבאת חיים לעולם התערבבה גם הנאה עצמית. כל מעשה מלווה בשתי כוונות כוונה לשם המעשה וכוונה להנאת עצמנו. לימדונו חז"ל שעל אף שה"לא לשמה" פוגם בשלמות המעשה מכל מקום האו רצוי שהרי "מתוך שלא לשמה בא לשמה" . המשוואה הזו עובדת רק כאשר יש רצון פנימי להגיע ל"לשמה", אולם כאשר האדם עסוק אך ורק ברווחיו האישיים גם הלשמה לא יגיע. אל לו לאדם להתנזר מה"לא לשמה" ומאידך אל לו לאדם לפתח תלות ב"לא לשמה". ה"לא לשמה מהווה תמריץ לעשייה אך אינו תנאי בעשייה. ככל שאדם יהיה עסוק ב"מה חובתו בעולמו" ולא "במה חווייתו בעולמו" כך תתמעט התלות ב"לא לשמה" ותגבר העשייה לשמה.