שמחה וענווה, ומה שביניהם!

שאלה

ב"ה לכבוד הרב שלום נאמר כי "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"!! רציתי לדעת אם במילה"תמיד" מתכוונים ממש ממש בכל מצב?כי יש מצב שלא רלוונטי לשמוח בהם למרות שידוע שהכל לטובה אך לדוגמא כשנפטר חלילה למישהו אדם קרוב אז הוא צריך גם לחוש שהכל לטובה?ומלבד זאת הייתי שמחה לדעת מה הגבולות של השמחה?של הצניעות{כלומר מידת הענווה..}מתי מדובר בענווה ומתי בהשפלה עצמית?ומה צריך לעשות כדי להרים את הביטחון העצמי שלך? אשמח מאווד לתשובה ותודה רבה רבה רבה על העזרה אתם באמת באמת עושים עבודת קודש אשריכם על עמלכם ואשרינו שזכינו!!!

תשובה

שלום רב! לגבי השמחה, אם אכן היה ביכולתנו היינו בשימחה תמיד. אך כדי להבין את הדבר צריך להבין את המשמעות האמיתית של שמחה. השימחה האמיתית היא איננה הוללות או חיוכים וצחוקים בצורה חיצונית.[ שמחה היא ביטוי לשלימות בנפשו של האדם.] רק כאשר אדם מרגיש שלם עם כל מה שעובר עליו בחייו, הוא מסוגל לשמוח. משבר בא בדרך כלל כאשר אדם חווה דבר, שכרגע קשה לו להשלים איתו.[ אדם שנמצא בשמחה תמיד הוא אדם שלמד כיצד להשלים עם כל מציאות החיים.] הטוב והרע העליות והירידות וכל מהלך החיים שסובב אותנו. זהו היסוד לשמחה והדרך להשיג אותה עוברת באמצעות עבודת האדם על שלימותו.ממילא גבולות השמחה נקבעים בכך שהיא נובעת אכן משלימות ולא מגורם חיצוני בלבד. לגבי הענווה הגבולות הן גם כן דרך הבנת המשמעות האמיתית של המושג. ענווה היא לא השפלה או נמיכות של האדם. [ענווה היא הכרה בערך העצמי של האדם.] לענווה אדם מסוגל להגיע כאשר רמת המודעות העצמית שלו היא גבוהה. הוא אינו מתגאה במה שיש בו, אלא מודע לכוחות שלו ולדרך שבה הוא יכול להשתמש בהם. משה רבנו היה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. הוא הכיר בכך שהוא היחידי שיכול להביא תורה לישראל ועם זאת לא בא לידי גאווה. הוא ידע שכל כוחותיו ניתנו לו מאת ה´ לצורך משימה זו ואותה הוא ביצע בשלימות. כמו כן רקיים קשר ישיר בין הענווה והשמחה. אדם ענו לומד להשלים ולקבל עם כל מה שבא עליו בשלימות. הוא מבין שאין בו מעצמו כלום אלא רק מהקב"ה המשפיע עליו. ולכן כל מה שמקבל בחייו, הוא שמח על כך ומודה לה´ בכל יום.[ ענווה היא איננה שפלות ועצבות אלא שיא השמחה שאדם יכול להגיע אליה.]לכן משה רבנו סיים את חייו שלם כאשר לא קהתה עינו ולא נס ליחו-השלימות המוחלטת "[ישמח] משה במתנת חלקו כי [עבד נאמן] קראת לו". אלו הם היסודות ודרכם ניתן יותר בקלות לקבוע את הגבולות של הדברים. בהצלחה ברק