פרשת כי תבוא - הכרת הטוב וכפיות טובה

עניינה של מצוות ביכורים היא הכרת הטוב. מידת הכרת הטוב מחייבת אותנו להישאר מחוברים לנותן הטובה וככל שנכיר טובה לבורא כך נשאר דבוקים אליו יתברך. מכיר טובה הוא אדם שלא מחזיק טובה לעצמו, כלומר האדם לא מרגיש שמישהו חייב לו משהו. ככל שהאדם הולך וגדל הסכנה ליפול בכפיות טובה הולכת וגדלה. חובתו של האדם תמיד להיזכר ב"ראשית" בשלב בו הוא עוד היה פרי קטן שרק התחיל את הדרך, מתוך התבוננות זו האדם רואה איך כל התפתחותו באה לו מחסדי שמים והוא נשאר מכיר טובה. כדי לעבוד את ה' בשמחה חייבים לחזק בנו את מידת הכרת הטוב, אדם שמרגיש שחייבים לו קשה לו לשמוח באמת, לעומת אדם שבכל מה שהוא מקבל הוא מרגיש חסד הרי שמחתו גדולה מאד. גם קבלת ייסורים באהבה תלויה באופן ישיר במידת הכרת הטוב, אדם שמרגיש שלקחו ממנו משהו ששייך לו נופל לעצבות מה שאין כן אצל אדם שמרגיש שכל מה שיש לו באמת אינו שלו, ההתמודדות תהיה קלה הרבה יותר. הדרך להשריש באנו את מידת הכרת הטוב מתחילה מול ההורים ורק משם ניתן להמשיך ולטפס גם ביחס לבורא.