פרשת ראה - נשמה שנתת בי טהורה היא

כל יהודי הוא בעל משמעות עצומה וביכולתו להכריע את כל העולם לכף זכות או ח"ו לכף חובה. כדי לחיות את ההבנה הזו על האדם לדעת שהמהות שלו תמיד תשאר נקייה וטהורה וכל הרע בא אליו מבחוץ ואין ביכולתו לפגום בשורש. ככל שהאדם יכיר את ערך נשמתו כך יגדל הדימוי העצמי החיובי שלו וככל שהאדם יתכחש לגודל נשמתו כך יגדל הדימוי העצמי השלילי. כאשר הדימוי העצמי החיובי הולך וגדל כך האדם מתקן את עצמו גם בצד הבחירי ויודע להבחין בין טוב לרע ולבחור בטוב. כשם שעל האדם להסתכל כך על עצמו, כן עליו להסתכל על זולתו. כאשר נסתכל על שורש נשמתו של הזולת ונראה את הטוב שבו נעזור לו להכיר בערך נשמתו וגם בצד הבחירי שלו הוא יעשה טוב. מקור השמחה טמון בהכרת ערך הנשמה. הבטה על ערך הנשמה היא הבטה פנימית. במקום שהאדם ימצא "אושר" מזויף שמקורו מבחוץ הוא ימצא אושר אמתי שמקורו פנימי.