צריך להיפרד?!

שאלה

שלום! לפני ארבעה חודשים בערך נפרדתי מחבר שלי נפרדנו בגלל שהבנו (ביחד!) שזה לא מתאים לנו וזה יכול לעצור אותנו בהמשך ההתפתחות שלנו (שנינו בני 17) כמובן שעשינו אתזה בלב שלם והבנו שזה הדבר הנכון עכשיו, החלטנו שלא נשמור על קשר כי זה יכול לעשות את זה קשה יותר.. הבעיה שאני לא מרגישה שהזמן עוזר לי לעבור את זה... הרגשות שלי ממש לא משתנים וכלום לא עובר... ב"ה במשך הזמן שהיינו ביחד לא עברנו על ההלכה וכמובן שהבנו שהקשר הזה יגיע בעז"ה לחתונה (כמובן שאחרי מדרשה וישיבה ושרות...) רציתי לדעת אם לדעתכם זה היה טוב מה שעשינו ואם כדאי אולי להחזיר את הקשר שלנו? ואם יש בכלל עצות איך לעבור את התקופה הזו יותר בקלות. ממש תודה.

תשובה

שלום רב! [הדבר שעשיתם הוא בהחלט הדבר הנכון ולא הייתם יכולים לעשות דבר אחר טוב ממנו!.] וב"ה שלא הגעתם לידי איסורי נגיעה, שהיו עושים את הקושי והעניין מורכבים עוד יותר. ההחלטה על פרידה היא בהחלט לא דבר פשוט, במיוחד אם הייתם חברים לתקופה שאינה קצרה. זוהי החלטה בוגרת, אמיתית, אחראית, והחשוב ביותר היא שנעשתה יחד. זוהי החלטה [שכלית] של אנשים שבאמת יודעים להיכן לשאוף ועכשיו הם צריך מהשכל לעבוד גם על הרגשות. או במילים אחרות [הראש נמצא כבר במקום הנכון רק צריך להביא לשם את הלב.] הרגש הוא דבר שלעיתים יותר קשה לנווט אותו ולכן גם אם הייתה החלטה זה לא אומר שהרגש מיד סר לפקודתה. זה לוקח זמן ובמיוחד שהפרידה לא הייתה שלילית ומתוך נפילה, אלא דווקא עם הפנים קדימה. הזמן הוא בהחלט תרופה טובה, אבל צריכה להיות גם עבודה אישית על הרגשות. להפנים עוד יותר שזה היה המעשה הנכון לעשות ואם לא הייתם נוהגים כן כל הסיפור היה יכול להיגמר אחרת לגמרי. לדעת שהתעלתם בהחלטה להיפרד, כדי שאולי באחד הימים תוכלו להיות שוב יחד. להבין שנפרדתם למרות שהיה לכם טוב יחד, אבל היה לכם חשוב יותר לחשוב אחד על טובת השני. להאמין שבמידה וקיימת נקודת פתיחה ביניכם לקשר אמיתי, היא תחזור כאשר יגיע הזמן הנכון. [זה יקח זמן אבל זה בהחלט לא בשמים.] אני חושב שכרגע, מכיוון שאין לקשר יעד בטווח הקרוב כל החזרה להיות יחד עלולה ליצור קשיים ובעיות בהמשך. [אתם בדרך הנכונה וחבל שתעמידו את עצמכם בנסיונות שרבים כבר ניסו ולא עמדו בהם.] [האמינו בעצמכן והמשיכו הלאה] בהצלחה רבה ברק