empty label
הברייתא אומרת "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", ולומדת זאת מדברי אסתר לאחשוורוש בשם מרדכי. מדוע זו הנקודה שמביאה גאולה? איזה תכונה פנימית זה מבטא? היכן אצל אבותינו מצינו פעולות דומות? בנוסף מה הדימיון המופלא בין סיפור יוסף לסיפור המגילה מלמד אותנו?