בורא נפשות ועל המחיה

שאלה

שלום כבוד הרב. על אלו מאכלים מברכים "על המחיה" ועל אלו מאכלים מברכים "בורא נפשות"?

תשובה

שלום, על המחיה מברכים לאחר מאכלים המכילים קמח של חמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיפון, שיבולת שועל), חוץ מלחם שמברכים אחריו ברכת המזון. מאכלים אלו יכולים להיות אפויים (עוגה) או מבושלים (דייסה) וכפי שאפרט. למעשה זוהי קבוצת המאכלים שנקראת מיני מזונות (מברכים לפני האכילה "בורא מיני מזונות") ויש לה יוצא דופן אחד, האורז, שלפניו מברכים מזונות ואחריו בורא נפשות (הסימן לזכור הוא ראשי תיבות: אמ"ן, אורז מזונות נפשות) הגדרת מאכל אפוי שאינו לחם (כל תנאי לחוד): 1) כשהבצק מתוק: לבני אשכנז - כשכמות הסוכר והמלח ושאר חומרים יבשים רבה על הקמח, וכן במקרה שכמות השמן הביצים וכדומה רבה על המים. לבני ספרד - כשהמתיקות נכרת. 2) כשהבצק ממולא (רוגלך, ערגליות) אפילו הבצק עצמו אינו מתוק. 3) מאפה דק קשה כמו קרקרים. (ומצה בפסח יוצאת דופן כיון שקובעים עליה סעודה. ואשכנזים מברכים עליה כל השנה המוציא משום פסח) בנוסף כשהבצק אינו אפוי אלא מבושל או מטוגן מברכים לאחריו על המחיה. ברכת בורא נפשות מברכים על כל אוכל ושתייה שאין להם ברכה אחרונה מיוחדת. אפשר להגדיר זאת בדרך השלילה - כל מה שהוא לא לחם, לא מיני מזונות, לא יין ולא פירות מחמשת המינים (זיתים ותמרים, ענבים, תאנים ורימונים) מברכים עליו בורא נפשות לאחריו. בברכה, דוד