כיבוד הורים ועמונה

שאלה

שלום אני הלכתי לעמונה אפילו שאימי לא רצתה שאלך. כשחזרתי היה אפשר לראות שהיא מאוד דאגה ובקושי ישנה. אבל מצד שני, צריך להלחם על הארץ. אז אם חס וחלילה יהיה עוד גרושהריסת בתים מה עלי לעשות? ללכת או לא? תודה =)תמיד בשמחה

תשובה

שלום וברכה, ראשית, בעז"ה לא יהיה עוד מהלך של חורבן, ["ונהפוך הוא",] נתרומם [קדימה] אל בנין גדול של ארצנו ועמנו. הדאגה שלך והרגישות להרגשתה של אמך אכן ראויה ובמקומה, על אחת כמה וכמה, כשאת מודעת לחשיבות ולצורך במאבק על ארצנו הקדושה, וההתלבטות רק מחדדת את השאלה. את תשובתי אחלק לשני שלבים: לפי שורת הדין, אין חובה לשמוע להורים בכל דבר. כיבוד הורים הוא דבר המוגדר בהלכה: אסור לפגוע בהורים, אסור להעליב אותם או לחלוק בחוצפה על דבריהם וכדומה, אבל [אין חובה לשמוע לכל דרישה שהם מעלים כלפיך, כשהדבר אינו נוגע להם ישירות, אלא אליך]. למשל, עם מי להתחתן, איפה ללמוד, מה לעשות בזמנך הפנוי ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. כולם מכירים את הסיפורים מימי הפלמ"ח, על בנים ובנות שלא שמעו להוריהם, סכנו את עצמם - ובזכותם יש לנו היום מדינה. כך גם היום, אין חיוב [מן הדין] לשמוע בקול הורה שלא רוצה שבנו או בתו ישתתפו במאבק. אבל, אם תשאלי אותי כיצד באמת יש לנהוג ולהכריע בשאלה, ודאי שהשיקול של ההתחשבות בהורים הוא חשוב ומשמעותי, ויש צורך להתבונן בדבר נוסף: עד כמה הדאגה של אמך חשובה לך? האם המחשבה הזו גוברת על הרצון שלך להיות בעמונה? האם הרצון לקחת חלק במהלכי גאולת עמנו (והעולם כולו) גובר? איך תרגישי אם לא תהיי שם? [על השאלה הזו - כל אחד צריך לענות בעצמו]. אין כאן מתכון אחיד לכולם. כל אחד צריך לשקול עד כמה חשוב לו להיות "שם", איך הוא ירגיש אם הוא לא יטול חלק במה שעם ישראל עובר היום, דוקא במקום הזה ובדרך הזו ולא בפעילות אחרת (כמובן, שאפשר לשלב, אבל עד כמה "זה" בוער בך?). אם התשובה שלך היא: "בשום אופן! אני לא אסלח לעצמי שלא הייתי שם" - לכי והצליחי בדרכך. זה לא אומר שאת צריכה להלחם עם אמא על כל דבר, להתוכח ולעשות דוקא. יש הרבה "אמצע". אפשר להעלות זאת לשיחה משותפת, להסביר את הרצון האמיתי והבריא שקיים אצלך, לנסות לשמוע למה אמא מתנגדת, אולי תגלי שיש בדבריה נקודות חשובות ונכונות שלא חשבת עליהן לפני כן? אולם, אם התשובה שלך היא: "זה חשוב, אבל הקשר עם אמא לא פחות חשוב", מתברר [שעבורך] היחס בין המשקלים והשיקולים השונים הוא הפוך, והמשפחתיות והקשא עם אמך חשובה לך מאוד, ואילו המאבק על א"י אינו בוער כרגע בעצמותיך, ולפי זה עלייך להכריע בשאלה. לא צריך להסחף לפי הזרם והעדר. כאן בהחלט יש מקום לשיקול אישי, לפי מה ששייך לך ולפי החשיבות של הנושא העומד על הפרק (עכשיו, או בהמשך, כמו עם מי להתחתן). מקווה שהצלחתי להועיל במעט, בברכה אמיר אפשר להציץ גם ב: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=65534