סניף מעורב-המשך

שאלה

שלום רב, לפני שבוע שלחתי את השאלה הזאת: "שלום רב, אני חניך בסניף מעורב בבני עקיבא, ובזמן האחרון דנים הרבה בשאלה האם סניף צריך להיות מעורב או נפרד....לי אישית אין בדיוק עמדה ברורה בעניין....אבל אני כן יודע (אם אני לא טועה....אני ממש לא בטוח) שבשולחן ערוך ואפילו בגמרא מוזכר שאסור לשאול לשלום אישה מחשש שהיא תענה לך ואז תשמע את הקול שלה....אז לכאורה כל הדיון הזה הוא לא הכרחי כי הרי ברור שצריכים שהסניף יהיה נפרד אבל בכל זאת זה נתון לוויכוח....זה מאוד מבלבל אותי.....אשמח לשמוע מה דעתכם..... בברכה, חניך מבולבל" החזרתם לי תשובה של הרב לבנון שמסביר שזה חשוב שבחינוך נוער הבנים יתחנכו לחוד והבנות לחוד....זה תשובה טובה אבל, השאלה שלי הייתה יותר בכיוון של אם לפי ההלכה בצורה חד משמעית צריך להימנע משיחה אם בנות ואסור לשאול לשלומם מחשש שיענו לך וכו´, אז איך יכול להיות שבבני עקיבא שהיא תנועה הלכתית לחלוטין...יש מקום לדיון אם סניף צריך להיות מעורב או לא כי הרי לפי ההלכה זה לא נתון לדיון....אשמח לקבל תשובה... חניך מבולבל

תשובה

שלום רב! אני עניתי של שאלתך הקודמת ואנסה להבהיר את הדברים בצורה מעט יותר טובה. ראשית, אתה צודק שיש את הגדרים ההלכתיים שנוגעים לעניינים של צניעות בינו לבינה. על גדרים אלו אין חולק ולא ניתן למצוא בהם פשרות לשום כיוון. בנקודה זו אנחנו נכנסים לדון בעניין תנועת בני עקיבא. ישנן שתי גישות כלליות כיצד להתייחס לכל המצב העדין שקיים היום בתנועה.(אם תחפש באתר כיפה תוכל להבחין בעצמך בשתי גישות אלו) ישנו כיוון אחד שרואה את הבעייתיות הקיימת מבחינה הלכתית, וכן חוסר הטבעיות שבעירוב בין בנים לבנות בזמן הפעילות ובכלל(תשובתו של הרב לבנון). לכן ההדרכה הכללית, מתוך הסתכלות זו, היא להימנע מלכתחילה להגיע למצבים כאלו. לא לבוא לידי נסיון והתמודדות כאשר אין חיוב או צורך בכך. כל זאת מתוך הנחה והסתכלות שיש היום פתרונות נוספים להנחלת ערכים וכו´ באמצעות תנועות אחרות, שמראש נמנעות מכל נושא הפעילות המעורבת. אמנם ישנו כיוון והדרכה אחרת כיצד יש להתמודד עם הדברים. מכיוון שהמציאות כבר קיימת בחלק מן הסניפים, ייתכן וייגרם נזק רב בהפרדת הסניף ועוד שקולים חשובים אחרים, כך שיש לשקול את הדברים שוב. ישנם רבנים שמכירים את הבעיות אך סומכים על המדריכים וכל הפועלים בתנועה, שיהיו מספיק בוגרים לשמור על כל גדרי הצניעות. דהיינו האחריות וההחלטה מוטלת על האדם עצמו, אם להשתתף בפעילות ולשמור על גבולות ההלכה, או לא. כך אין התעלמות מגדרי ההלכה, אלא יותר אחריות מוטלת על כתפי אלו שכן מחליטים להשתתף. אתה כחניך צריך להחליט היכן אתה מעמיד את עצמך. אם אתה מרגיש שיש לך את הכוחות להשתתף בפעילות ולעמוד בכל הדרישות הכרוכות בכך- אשריך. ואם אינך מרגיש מספיק בטחון בעצמך אתה יכול למצוא מקומות נוספים רבים וטובים, שעוסקים גם כן באותה מלאכה כמו בבני עקיבא. אלו ואלו דברי אלוקים חיים והכל תלוי בהערכת האדם את עצמו. אני מקווה שהדברים יותר מובנים כעת בהצלחה רבה ברק