הפרדה בין בנים לבנות- מה העניין?

שאלה

שלום הרב!
ביישוב שלנו מחנכים את הבנים והבנות לקיים את הפעילויות בנפרד.
כמו מפקד, מדורות ל"ג בעומר וכד'. לפעמים יש לי חשש שבגיל מבוגר יותר, כאשר אצטרך להיפגש עם בנות זה יגרום לי למבוכה.
בנוסף, יש תועלת בהכנת פעולות יחד. המדריכות יכולות להעשיר את המדריכים ולהיפך.
אז מדוע להפריד?

תשובה

שלום.
הקב"ה ברא את העולם "זכר ונקבה בראם". מפני שלכל אחד יש תכונות שונות מהשני. כל אחד יודע שבנים משחקים בכלי עבודה ובמלחמות, ובנות בפריטי לבוש, תסרוקות וכד'. טעות היא לערב בין המינים בגילאים הצעירים. צריך לתת לכל אחד לגדול לפי תכונות נפשו. המפגש בין בן לבת בא כבר בגיל בוגר יותר, כאשר חושבים על הקמת בית ונפגשים לשם כך.
סתם חברות בגיל צעיר גורמת להשקעת הרבה משאבים ואנרגיות, בצורה שלא תוביל לשום מטרה. יתכן אולי שתהיה תועלת מסוימת בהכנה משותפת של פעילות, אבל היעד הכללי עלול להפגע. לכן טוב יותר לוותר על רווח קטן כדי לא להפסיד בגדול.

ולענין החשש שמא בגיל בגרות בחור לא יכיר ולא ידע כיצד לשוחח עם בחורה, או להיפך. המציאות מורה שדבר כזה לא קורה.
לפעמים יש רתיעה קלה או בושה כאשר נפגשים, אבל מאד מהר זה חולף, אפשר ליצור קשר בריא.

לסיכום: הבריאות הנפשית של בנים היא, לגדול ולטפח את הכוחות המיוחדים שלהם, והבריאות של הבנות היא, לטפח את האנרגיות הרבות האצורות בהן. רק לאחר שכל אחד גדל ומבשיל, מגיעה השעה לחבר בין שני הכוחות, כדי שכל כח אכן יעשיר אכן יעשיר את רעהו, ויחד בונים שניהם בית נאמן.
נמשיך לטפח כראוי את הכוחות הללו, והדבר יקרין גם על אותו נוער ואותו ציבור שכוחותיהם כבושים מפני שאינם פועלים בדרך זו.