הילד לא שותף בלימודים- למה?

שאלה

שלום כבוד הרב,
אנו מתלבטים להיכן לשלוח את בננו בסוף שנה. הוא מסיים כתה ב' בתלמוד תורה. הוא לא פעיל בשיעורים, אע"פ שכולם משננים בקול יחד, הוא שותק, אבל הוא יודע את הנלמד.
גם בבית הוא לא חוזר על לימודו, כמקובל אצל ילדים אחרים. אולי אם ילך לבי"ס רגיל יהיה לו טוב יותר. אנו חייבים לציין שהוא הולך בשמחה לת"ת.

תשובה

שלום.
ילד בן 8-9, לא תמיד נוהג ע"פ המצופה ממנו. לפעמים, מפני שהוא צעיר מידי, ולפעמים, כתגובה על התנהלות ההורים כלפיו. ילד נמשך אחר חבריו. אם הם משננים והוא לא, יתכן שנוח לו כך, זו צורת הלמידה שלו. במקרה שלכם, הרי אתם גם יודעים שהוא לא פעיל בכתה, כפי שכתבתם. עובדה זו מעלה אפשרות שהוא עושה זאת בגללכם, כדי להדאיג אתכם, ובכך למשוך את תשומת לבכם.

ככלל: גם בגיל זה ראוי לתת לילד את הבטחון העצמי, אמון, מתוך ידיעה שהוא יגדל בדרך טובה. מעקב צמוד של ההורים אחר התקדמות בנם גורם לעיתים להפרעה קשה בדרך התקדמותו. מצדכם, נדרשת "העברת אחריות" אליו. סימכו עליו שהוא ילמד ויתקדם כראוי.

המחשבה להעבירו לבי"ס רגיל, כמובן אפשרית. אבל אם בכתה משננת ופעילה הוא אינו פעיל, ק"ו שבבי"ס רגיל המבוסס על למידה פרונטאלית, הוא יהיה עוד פחות פעיל.
ילד ההולך בשמחה לתלמוד תורה, זו הראיה הברורה שטוב לו עם חבריו. גם אם הוא פחות פעיל מהם. לכן, למעשה, ודאי אין הכרח לשנות לו מסגרת לימודית.
עצתי, שילחו אותו גם בשנה הבאה לת"ת, ובמהלך השנה, השתדלו שלא לעקוב אחריו יותר מידי, לתת לו את החופש והאמון ובעז"ה, יפרוץ קדימה.