חינוך למצוות

שאלה

שלום הרב,
אני כותבת את הדברים, אבל הכל גם על דעת בעלי. יש לנו ב"ה 5 ילדים, תוססים ובריאים. בעלי מקפיד מאד במצוות ובעיקר בחגים: תפילה במנין, סוכה, לולב וכד'. לפעמים הוא כועס על הילדים, נוזף בהם, בעיקר סביב קיום המצוות. זה גורם למתח בבית, בין כולם לכולם: ביני לבין בעלי, בינו לבין הילדים וכד'. החלטנו לפנות ולקבל עצה.

תשובה

בתורה אנו למדים להבחין בין עיקר לטפל. אפילו בברכות, הלכה היא: מברך על העיקר ופוטר את הטפל. גם בחיים צריך תמיד להבחין ולקבוע, מה עיקר ומה טפל. כאשר ילד של השכן שורט לנו קלות את הרכב, לעיתים אנו מאבדים עשתונות ומוכנים להגיע ליחסים עכורים עם השכנים, מפני שהשריטה הקלה הופכת להיות עיקר, ויחסי השכנות, טפל. לכן, גם בחיבור שבין התורה לחיים, חובה עלינו להגדיר לעצמנו, מה עיקר ומה טפל. למשל, המצוה המיוחדת בסוכות היא: ושמחת בחגך, והיית אך שמח! חג הסוכות הוא אב לכל המועדים, לפסח ושבועות, וממנו נלמדת חובת השמחה ברגלים. כמובן, שיש בחג מצוות נוספות, כפי שהזכרת ללוב וסוכה וקידוש ותפילות. אבל כל אלו, אמורות להביא אותנו לכלל שמחה.

מסופר על שניים מגדולי ישראל שניהם ראשי ישיבת וולוז'ין, שבחג הסוכות האחד מהם היה יושב בשמחה בסוכתו, ומקרין "מלכות" על סביבתו. השני לעומתו, היה בחרדה כל הסוכות: שמא האתרוג מורכב או פסול, שמא הסוכה אינה כהלכתה, ומתוך חרדת המצוות קשה היה לו לשמוח בחג. קטנים אנו מלהכניס את ראשנו בין גדולי ישראל אלה, אך ברור, שכדרך כבושה לרבים, העבודה מתוך שמחה עדיפה.

ובודאי כאשר מדובר בחינוך ילדים. מה יביא את הילדים להעצים את רצונם לקיים תורה ומצוות: האם ההקפדה עמם, הנזיפה בהם, או להיפך, החיבור שלהם למצוות מתוך שמחה.

אז מה לעשות? החליטו ביניכם לשנות את סדרי העדיפויות. בראש ובראשונה לדאוג שהמשפחה תתחבר לתורה ומצוות, מתוך שמחה, זה העיקר. הקיום בפועל של כל מצוה ומצוה, כמובן שאי אפשר להגדירו, חלילה, כטפל, אולם, אפשר לראות בה, בנוסף על היותה מצות ה', כל מצוה היא גם כלי לעבודת השמחה.

כבר מערב החג, לקנות את ארבעת המינים, עם הילדים, בשמחה. לבנות את הסוכה, בשמחה. בליל החג, הכניסה לסוכה, בשירה ואפילו בריקוד של שמחה. הקידוש, הסעודה, על הכל אופפת השמחה.

ממילא גם הקימה בבוקר, עם הלולב והאתרוג, ההליכה לבית הכנסת, הכל בשמחה. אם אחד הילדים לא קם, ההפסד כולו שלו! בבוקר הבא, הוא יקום ראשון. שמחת חג הסוכות תגרום לשינוי אוירה כללי במשפחה, ומכאן והלאה, החינוך לתורה ולמצות יהיה, בשמחה!