הבטחות לפני החתונה

שאלה

שלום הרב,

אני בקשר עם בחורה ויש הרגשה טובה. אבל יש לי נקודות ביקורת עליה, בעיקר בצניעות לבוש או דיבור פתוח. שוחחנו על זה בגלוי, הבחורה אומרת שיש לה רצון להשתפר אבל זה יקח זמן. חוץ מזה, גם המראה שלה. בפגישה אחת היא נראית לי נהדרת, ובאחרת, ממש לא. איך מתקדמים?

תשובה

אני פותח דווקא בסיפא של דבריך: איך מתקדמים? אני מבין שרצונך האמיתי הוא להתקדם, והאפשרות להפסיק את הקשר, בגלל הביקורת שיש לך, רחוקה יותר. אם כן, ננסה להתקדם יחד. בראשונה, מה לא לעשות: לא להחליט להתחתן, בהתבסס על האמירה שהיא רוצה לשנות. איני חושד בה חלילה שאינה דוברת אמת, אבל יש פער גדול בין הרצון לבין המעשה. אנו מתפללים כל יום: החזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברור שזה הרצון הפנימי שלנו. אבל אם נבחן את מעשינו, אנו חוזרים ונופלים באותם מקומות עליהם ביקשנו סליחה ועשינו תשובה בתפילה שקדמה למעשה. ללמדנו, שיש הרבה מעכבים בין הרצון לביצוע.

במצב בו לאחד יש ביקורת על רעהו, הבחור כלפי הבחורה או להפך, יש ארבע אפשרויות:

הראשונה, ביקורת בנושא בו השני אינו מסוגל לשנות. למשל, המראה החיצוני. ודאי אינך מצפה שהיא תעבור ניתוח לשינוי המראה כדי להיות נאה יותר בעיניך. אם כן, זה נתון שאתה צריך לקבל בו החלטה: האם אתה מקבל אותה כפי שהיא, או לא. יופי אינו דבר מוחלט, כפי שאנשים חושבים בטעות. יופי זה ענין של החלטה! אם תקבל החלטה, אמיתית, שרצונך להקים בית עם בחורה זו, ומרגע זה היא יפה בעיניך, ההחלטה תתמיד עד מאה ועשרים!

בנושא הראשון אותו העלית, רצונך ליותר צניעות, זה דבר שניתן לשינוי, ונפתחות לפניך שלוש אפשרויות:

האחת, כדלעיל, להחליט שהיא בחורה מצויינת, לרדת מנושא הצניעות ולקבל אותה כמו שהיא.

האפשרות השניה , להציב לפניה אולטימטום: קחי פרק זמן של שבועיים , או חודש, ובמהלכו בצעי את השינוי שהנני דורש ממך. בתום פרק הזמן הקצוב, בהתאם להתקדמותך אחליט האם להמשיך בקשר, או לחדול ממנו.

אבל יש גם אפשרות שלישית: על פי הכלל שקבעו חכמים (אבות, סוף פרק ב'): "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". כלומר: גם אם לא אסיים ואמלא את כל רצוני, אין רע, כי לא עלי החובה לסיים הכל. עם זאת, לא אחדל ממאמץ להשלים רצוני, כי איני בן חורין לבטל אותו. כך גם ביחס לבחורה: היא בחורה טובה בעיניך, ואפילו אומרת שרצונה להתקדם ולהשתנות. אני מקבל אותה כפי שהיא, גם אם לא כל שאיפותי התמלאו, כי לא עלי המלאכה לגמור. ועם זאת, לאחר הנישואין, נעשה מאמץ משותף מתוך אהבה ואחוה, להתקדם בנושאי הצניעות. כמה שנתקדם, אברך ואשמח. אך גם אם לא נתקדם, זו תהא אשתי. אם תצליח לקבל את ההחלטה הראשונה בענין המראה שלה, ואת האחרונה בנושא הצניעות, פתוחה הדרך לקשר של קיימא!