ילד רע?

שאלה

שלום הרב,

אחד מילדינו, כבן 14, עומד לעבור לישיבה תיכונית. אנו מודאגים מאוד, מפני שאין לו גבולות. לפעמים הוא חוזר הביתה אחרי 02:00 בליל. ודאי שלא קם לתפילה אח"כ. אם כולם מכינים סלט, הוא לא. וכמובן שהוא לוקח לעצמו את רוב הסלט., אנחנו פשוט לא יודעים מה לחשוב עליו: ילד רע, נצלן, חושב על עצמו. זה מדכא אותנו.

תשובה

על הסף, עוד לפני שניכנס לעובי הקורה. וכדי לחלץ אתכם מדיכאון (כך כתבתם, שזה מדכא אתכם...), מבלי להכיר את בנכם אני יכול לומר בוודאות גמורה: יש לכם בן מצוין, טוב ומבורך, שאם רק תדעו כיצד להלך איתו, תראו ממנו ברכה גדולה! יסוד גדול בחינוך הוא הכלל שקובע שלמה המלך: חנוך לנער על פי דרכו! לכלל זה יש כמה משמעויות.

המשמעות הראשונה והפשוטה היא, שהורים ומורים חייבים ללמוד מהם הכשרונות של הילד, הנער. יש המוכשרים לחשיבה שכלית, יש המוכשרים לעבודת ידיים, יש המוכשרים ומתאימים לעסוק בתורה, ויש במקצועות החול. על כך אומר החכם מכל אדם, שיש לפתח את הכשרונות הטבעיים של הנער. אבל יש לכלל זה משמעות נוספת: לכל נער, כדוגמת בנכם בן ה-14, יש צורת התנהלות אשר באמצעותה הוא משיג "רווחים" לעצמו. בנכם נוקט בצעדים הנותנים לו ריוח אצלכם, ההורים. אם תשאלו: מה הוא מרויח? התשובה פשוטה, והיא מנוסחת היטב בשאלתכם: מכל ילדיכם, אתם עסוקים ראשם ורובכם בבן היקר הזה. אתם חושבים עליו ביום, חושבים עליו בלילה. חושבים ביום חול, חושבים בשבת. בקיצור: הוא במרכז העניינים שלכם, כל הזמן. זה הריוח הגדול שלו מההתנהלות השלילית בה הוא נוקט.

וכאן המקום להשתמש בכלל של שלמה המלך: חנוך לנער על פי דרכו. כלומר: התגובות שלכם חייבות להגזר מסוג ההתנהלות שלו. אם בפירוש הראשון, הכתוב לימדנו לחזק את תכונותיו של הילד, הנער, וללכת עימו על פי דרכו. כלומר: התגובות שלכם חייבות להיגזר מסוג ההתנהלות שלו. אם בפירוש הראשון, הכתוב לימדנו לחזק את תכונותיו של הילד, הנער, וללכת עימו על פי דרכו.

התובנה השניה מלמדת אותנו להיפך: עלינו להגיב, על פי דרכו, כדי לנטרל את ההתנהלות שלו, כדי שיחדל להתנהג כפי שהוא נוהג כיום. כיצד עושים זאת? על פי דרכו! לפי דרכו כך אנו צריכים למנוע ממנו את הריוח הגדול שיש לו.

יש רק דרך אחת לעשות זאת: בראש ובראשונה, לשים לנגד עיניכם את מה שכתבתי בפתח דברי: בנכם הוא נער טוב ומבורך! הוא רוצה לעשות דברים טובים. וכל מה שהוא עושה בניגוד לכך זה כדי להרויח את תשומת לבכם. אם כן, נהגו אתם בחכמה, והעבירו אליו את האחריות: אל תאמרו לו מתי לחזור בלילה, אמרו לו שאתם סומכים עליו, שינהג כראוי. אל תנזפו בו על כך שאינו קם או אינו מתפלל, מתוך  הבנה, שהא מאוד רוצה לקום ולהתפלל. והוא אינו קם, מפני שהוא זוכה לתשומת לב ענקית. לכן אם תתנו בו אמון ותעבירו אליו את האחריות, לא תהיה כל סיבה להתנהג כך, ותוך פרק זמן תכירו את הבן האמיתי שלכם!