שותפות האישה בניהול הכלכלי

שאלה

שלום הרב,
אנו נשואים לא מעט שנים, זכינו כבר לחתן כמה מילדינו, אבל יש נושא קבוע הגורם למתח: נושא הכסף בבית. אשתי מתלוננת שהיא מרגישה, כאילו לי -  בעלה – הכל מותר. והיא צריכה לתת דו"ח על כל הוצאה. כמה פעמים אמרתי לה, שאע"פ שאינה משתכרת הרבה, היא שווה לגמרי באחריות וכד'. אבל היא מתלוננת.

תשובה

אחד המוקדים הקבועים במשפחה, זה הכסף. היכן שומרים אותו, מי מחליט על הוצאות, מה קורה כשאחד מבני הבית נצרך לדבר מה, האם קונים לו או לכולם וכד'.
בדרך הטבע, הבעל מתפקד יותר מחוץ לבית, וממילא גם מביא שכר גבוה יותר על עבודתו. ברור שזה תפקידו של הבעל, להיות המפרנס הראשי של המשפחה. אשה יכולה להיות מסייעת בפרנסה. הן מחמת העובדה שצרכי הבית מוטלים עליה, כך דרכו של עולם, שהאשה מבשלת, מכבסת ודואגת לבית פנימה, "שרת הפנים של הבית", לעומת הבעל שהוא "שר החוץ". והן מחמת העובדה שהרבה שינויים עוברים עליה, הריון, לידה, הנקה וכד'. כל אלה מקשים עליה להתחייב לטווח זמן ארוך, וממילא לא נכון ולא אפשרי להטיל עליה את עול האחריות לפרנסה.
כאמור, היא מסייעת לבעלה, אבל האחריות מוטלת עליו.

יש נשים שעובדה זו אינה משפיעה עליהם, הן אינן מרגישות נחותות מפני שאינן משתכרות כמו הבעל.
ובצדק, כך צריכה אשה להרגיש, כשוות ערך לבעלה, גם מבחינה כלכלית. אם נרד לקטנות, ונרצה להעריך את עבודות הבית של אשה בממון, נמצא בודאי שהיא עובדת הרבה שעות, שאם בעלה היה צריך לשלם לה עבור עבודתה זו, היתה מגיעה למשכורת גבוהה. כמובן, שלא זו הדרך, מפני שעיסוקיה של אשה בבית פנימה שוים הרבה יותר מהערכה ממונית, אבל כל זה תורם להרגשה טובה של האשה, שגם היא שותפה בפרנסה, לא פחות מבעלה.

כאמור, זה סוג אחד של נשים. אני מניח שאשתך היא מהסוג השני של נשים, אשר מתוך צניעות אינן מעריכות את עצמן, ולכן מרגישות תסכול מזה שהן אינן מביאות די פרנסה לבית. מתוך כך עלולה להתפתח הרגשה שלילית של כפיפות לבעל ביחס לכסף, צורך לשאול ולבקש אישור על כל הוצאה, כאילו הכסף בבית הוא רק של הבעל.
מדבריך, אני מבין שאתה דוקא מהבעלים הרואים את האשה כשותפה לכל ההחלטות בבית, גם אלה הנוגעות להוצאות הכספיות. עצתי לכם, שתשוחחו בניחותא על הנושא. תן אתה את דעתך על הרגישות שלה, ותפקידך הוא להעניק לה את הבטחון, שאתה מכיר ומוקיר את פעולותיה בתוך הבית, וכי אלו פעולות שאי אפשר להעריכן בממון.
עם זאת, אפשר להחליט שפעם בשבוע תשבו שניכם ויחד תחליטו על ההתנהלות הממונית. דבר זה יגביר את הרגשת השותפות, ויביא גם לאשתך רגיעה ושמחה.