empty label
האם נכון לעבור להורים לחודש בעקבות טיפול רפואי?
שאלה
שלום הרב,
אני צריכה לעבור טיפול רפואי. הטיפול ימשך כחודש ימים, כל יום עד הצהריים. אח"כ אני משוחררת, עד למחרת. במהלך החודש אהיה זקוקה למנוחה מרובה. מאד קורץ לי, לקחת איתי את הילדים (בגילאי גן וכתה א'), ו"להתנחל" אצל הורי. אבל בעלי ישאר לבד בבית, ומי ידאג לו (הוא עובד במקום מרוחק, ולא שייך שיבוא איתי). וכן הילדים, יצאו למשך חודש מהמסגרות החינוכיות שלהם. האם להתעקש לחזור כל יום הביתה או לגור אצל הורי.
תשובה
בראשונה, אני חייב לשבח את צורת החשיבה שלך. לאדם קל לראות ולחיות את המעגל של עצמו. במיוחד, בתקופה בה הוא נזקק לסיוע, קשה לו לחשוב על אחרים. מתוך שאלתך, ברור שאת לא במקום כזה, אדרבא: הדאגה לבעלך ולילדים מטרידה אותך מאד. על כך, יישר כחך!
ולגופו של דבר: הדילמה שהצגת, ודאי יש לה מקום. אולם נבדוק כל חלק ממנה, לגופו. הילדים, זו הנקודה הראשונה, אם היה מדובר בבוגרים יותר, למשל בכיתות ד' או ה' ומעלה, הנטיה צריכה היתה להיות, לכיון של שמירה על קביעות סדר היום שלהם. כלומר, להשתדל עד כמה שאפשר, שימשיכו ללכת לבית הספר, ימשיכו בקשר עם החברים וכו'. אולם מאחר שמדובר בילדים קטנים יותר, גם אם במשך כחודש ינותקו מהגן ומכתה א', הדבר פחות ישפיע עליהם, ובקלות יוכלו לחזור לסדר שלהם, אחרי תקופה זו. (אגב, גם בפוסקים אנו מוצאים הגדרה דומה, בשאלה מלפני כ-300 שנה, אם לעלות עם המשפחה לארץ ישראל, תוך כדי טלטלות האניה. באבן העזר, סימן עה, בפתחי תשובה ס"ק ו' מביא את לשון שו"ת מעיל צדקה, ביחס ל"טורח הנענוע של הספינה, הרי הקטנים, בטבעם הם קלי התנועה").
גם מצד בעלך, ודאי שזוהי תקופה לא קלה, אולם זה פרק זמן שיש לו התחלה ויש לו סוף. אם בשבתות יבוא בעלך לבית הורייך, ועוד פעם נוספת במהלך השבוע, תוכלו שניכם לעבור פרק זמן זה בטוב.
אולם, צריך להוסיף לפזל גם את היחס להורים. לעיתים, הורים מקבלים את ילדיהם ונכדיהם בסבר פנים יפות. אולם, בתקופה מתמשכת, כמו חודש ימים, בשלב מסוים מרגישים מנוצלים, או עייפים מלשאת בנטל. לכן, עצתי לך, שתודיעי מראש להורים שאת מגיעה עם הילדים, למשך שבוע ואח"כ תחזרי הביתה. בתום שבוע "מששי את הדופק" אצל ההורים. האם הם מבקשים בכל לשון של בקשה, שתישארי עם הילדים עד תום הטיפול, או שאת מרגישה שהם ישמחו לשוב אל השקט שלהם. אם אכן יהיו עייפים מהאירוח, חיזרו לביתכם, ודאגו את ובעלך, לעזרה בבית, בצורות שונות (בישול, כביסה, נקיון וכד') כדי שתוכלו לעבור תקופה זו בטוב.
והעיקר, שהטיפול יצליח!