empty label
יש אומה שמתאים לה שלטון מלכות, ויש אומה שמתאים לה "שלטון העם ונבחריהם", כלומר: משטר דמוקרטי--- אנו מצפים כיום לחזרת מלכות ישראל, כאשר העם יהא בשל לכך!
פרשת ויקהל- בנה ביתך כבתחילה!
הזמן: כמעט שנה לצאת בני ישראל ממצרים.
האירוע: הקמת המשכן וכליו.
שבעת ימי המילואים, החלים ממש בימים אלה של השנה, מכ"ג באדר ועד כ"ט באדר.
אירוע זה של הקמת המשכן, מסכם שנה סוערת של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, מעשה העגל ושבירת הלוחות. בעקבות אלה, מגיעה תקופת הרגיעה של העיסוק במלאכת בניית המשכן, המסתיימת בהעמדת המשכן על תילו. המצווה בה אנו עסוקים היא: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה, ה').
הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א' (הלכה א', ב') מביא את המצווה "לבנות בית לה'", ומונה את שנותיו של המשכן, במדבר, בגלגל, בשילה, "ושסט' שנה עמד משכן שילה". ועוד חמישים ושבע שנה בנֹב ובגבעון עד שבאו ל"בית עולמים" בירושלים.
שאלה המתבקשת: בשלמא, במדבר בנו משכן נייד, שניתן לפרקו ולהרכיבו. מפני שהמקום אינו מאפשר בניית בית קבוע. לפי התכנית הראשונית, היו ישראל צריכים להכנס לארץ מיד לאחר שילוח המרגלים. הם נשלחו בסוף סיון, כשנה וחודשיים לאחר יציאת מצרים, והכניסה לארץ היתה מתוכננת, כשנה וחצי לאחר יציאת מצרים.
גם פרק זמן קצר זה מצריך את בניית המשכן במתכונתו, ניתן לפירוק ולהרכבה, כאשר הציפיה היא לבנות בית קבוע, מספר שנים לאחר יציאת מצרים, אולי לאחר 14 שנה שכיבשו וחילקו את הארץ.
בפועל, לא כך קרה. ע"פ חשבונו של הרמב"ם חלפו 14 שנה מהכניסה לארץ, עוד 369 בשילה, ו-57 בנב ובגבעון, סך העולה ל-440 שנה מהכניסה לארץ (שהם 480 שנה ליציאת מצרים, כמפורש במלכים א', ו',א') אם כן, השאלה המתבקשת היא: מדוע המתין עם ישראל והתעכב מלבנות את הבית, במשך למעלה מ-400 שנה, כאשר כל אותם שנים עבודת הקדש מתקיימת במשכן שבנה משה רבינו, או במשכן שילה, שקירותיו היו קבועים, אך גגו היה כאותו גג שהיה במדבר?
הנצי"ב בפירושו לספר דברים (העמק דבר, דברים י"ז, י"ד) מרחיב את השאלה לנושא נוסף, והוא: מינוי מלך בישראל. התורה מצווה על מינוי מלך עם הכניסה לארץ. המלך הראשון שהומלך, שאול המלך, הומלך כ-45 שנה לפני הקמת מקדש שלמה, כמעט 400 שנה לאחר כניסתם לארץ. מדוע המתינו את כל תקופת השופטים, עד ששמואל נדרש למנות מלך?
תשובת הנצי"ב היא: כדי למנות מלך צריך בשלות של האומה. יש אומה שמתאים לה שלטון מלכות, ויש אומה שמתאים לה "שלטון העם ונבחריהם", כלומר: משטר דמוקרטי. לכן התורה איננה יכולה לצוות באופן חריף וחד, למנות מלך, ולשון המצווה היא: "ואמרת אשימה עלי מלך". כלומר: כאשר תגיעו למצב שבו תוכלו לומר: אנו רוצים מלך! בתקופת שמואל הנביא, הושלמה בשלותו של העם, והוא דרש מינוי מלך.
בכך אנו פותרים גם את שאלת דחיית בניית בית המקדש. שהרי למדנו במסכת סנהדרין (י"ט,ב'): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות את בית הבחירה".
הסדר מעכב: אי אפשר לבנות מקדש בלא מלך!
כך פוסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק א'. וכך הוא כותב גם ביחס למשיח (מלכים י"א,א'): "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה, הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל".
אם כן, אנו מצפים כיום לחזרת מלכות ישראל, כאשר העם יהא בשל לכך.
אחר כך נוכל לצפות לבניין השלם, במהרה בימינו!